בצער רב אני מציין את מותו של מנכ”ל רשות השידור לשעבר, ג’ו בראל, וידיד טוב. יליד קהיר, סיים לימודי רוקחות, וכשעלה ארצה עבד בטלויזיה בערבית, עד לדרגת מנכ”ל רשות השידור. איש אשכולות, מעריץ של התרבות הצרפתית (היה אביר מסדר הלגיון הצרפתי), שלמדתי ממנו רבות. הוא היה בכמה רמות מעל לממוצע ברשות השידור, אלא שהוא לא היה איש כת ה- PC, שהתנגדה לו, עד להדחתו על-ידה.
לפני כשבועיים ניסיתי להתקשר אליו טלפונית, והתפלאתי שהוא לא עונה. עכשיו אני מבין.
זו תמונה נדירה מארכיוני הפרטי: פגשתי את ג’ו לראשונה, והתיידדנו, דווקא בקהיר, כאן אני בן 20, בביקורי הראשון בקהיר, בפברואר 1982, בכניסה למלון שפרד’ס, על הנילוס. הייתי אז שליח גלי צה”ל, לקראת הנסיגה הצפוייה מסיני (באפריל 1982).
לימים, פגשתי במלון הזה גם את הסופר נגיב מחפוז, שהיה מגיע לשם בימי חמישי בערב.
יהי זכרו של יוסף בראל ברוך.
