משרד הקליטה פירסם את הספירה הסופית של העולים בשנת 2019, והיא עומדת על 35,010 איש, שהתפזרו בכל הארץ. מגמת העלייה בעלייה נמשכת שנה אחר שנה (ב- 2018 מספר העולים היה כ- 30,000 איש, וזה היה אז שיא), ומי שאינו עולה לארץ המזנקת, הוא מוזר.
בגרף שלנו – ההתפלגות של 12 המדינות המובילות בעלייה (מגיעים מכשמונים מדינות).
ברור שזה לא יופיע ב”תקשורת”, שכן מבחינתה, הרוב היהודי הוא דבר שיש לשנותו. וחשוב: כל העולים הם בני הלאום היהודי, גם אם מבחינת ההלכה חלקם אינם יהודים: הם ידברו עברית, ישרתו בצבא, גורלנו יהיה גורלם, והם יישאבו לתוכנו עם הזמן. אנו מדינת לאום, לא מדינת דת, ואם לרבנות זה מפריע – יועילו לגייר אותם באהבה. אני שמח שעולים גם לא יהודים על פי הדת, שכן אנחנו מחזירים אותם אל חיק העם היהודי, אחרת היו אובדים. ברוסיה הזהות נקבעת לפי האב, בעוד שביהדות, לפי האם.
ישראל היא בית החרושת הגדול בהיסטוריה לייצור יהודים, ולהחזרת יהודים. הקטגוריה “אחרים” הומצאה בידי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, על ידי אנשים שלא אוהבים אותנו.
החזון שלנו, שנכתב בשנת שפל בעלייה (2015) מתגשם, כפי שהיה צפוי (שמים, מים, ושוב שמים):
