“לבנון” הפכה למקום נואש, אין ממשלה, אין כלכלה, אין חיים, והתושבים נלחמים על מוצרי יסוד במרכולים.

כתוצאה מקריסת הלירה המקומית, אין לתושבים יכולת לקנות מוצרי מזון, להוציא כאלה מסובסדים. בעלי המרכולים מסתירים את המוצרים המסובסדים, על רקע ידיעות שבקרוב הסבסוד ייפסק, ואז ימכרו אותם במחיר מלא. 

ללבנון לא נשאר מטבע זר, והיא לא מסוגלת לסבסד עוד את הלחם, החלב המקומי, הדלק והשמן. 

קטטות על המוצרים המסובסדים הן עניין יומי, כאן בשכונת פורן אלשובאכ הנוצרית, ביירות. אנשים אומללים, האמינו להמצאת “מדינות ערב”: