חשיבות הנטיעות לאקלים, לבטחון, לאחיזה ולכלכלה: הלמ”ס פרסם את הנתונים המעודכנים לשנת הנטיעות תשפ”א (מט”ו בשבט עד לט”ו בשבט): 8,082 דונם בלבד (לעומת 6,650 בשנת תש”פ, כאשר 3,003 מהם הם יער חדש ועוד 5,079 לחידוש יערות, ששרף האויב.
משמח לראות שלקחי השריפות נלמדו, ורוב הנטיעות (71%) הם עצי ארץ ישראל, המורגלים ואף מתחשלים בשריפות: אלון, אשל, שיטה, שיזף, ועצי בוסתן תות, שקד, וכן אקליפטוסים. רק 29% מהנטיעות הם עצי אורן.
לעומת זאת ניטעו בשנת תשפ”א 43,740 דונם עצי פרי (לעומת 45,031 בשנת תש”פ), כאשר מלך העצים שהחקלאים אוהבים הוא האבוקדו: 16,674 דונם. פרי הדר למיניו 9,072, ענבים 5,663, תמר 1,940, שקדים 1,853, אפרסקים ונקטרינות 1,723, והאגסים רק 49 דונם (למעלה: מסיק עצי הזית שלי).
אז עם שפע כה גדול, וניצחון בכל התחומים, מה עוד תבקשי מאיתנו, מכורה?
הכפלת קצב הנטיעות לישראל ירוקה עוד יותר, במיוחד בנגב הצחיח וביהודה; ישוב חצי מיליון יהודים בנגב, בגליל, ביו”ש ובגולן, ולכן המרצת התחבורה המסילתית; הבאת עוד חצי מיליון עולים, שאחרת יתבוללו וייעלמו; התחלת פרוייקט מאה האיים במים שלנו (עד למרחק 140 ק”מ מערבית לחוף); והפיכת ישראל לאחת מעשר המדינות המשגשגות בעולם, מודל לכל ייתר העמים.
זה אפשרי, מכורה, וגם יקרה, כי אנחנו רוצים.
Casus Belli: ההתקפה המשולבת החמורה (כטב"מים + טילים בליסטיים) על האמירויות, הרוגים. מה המשמעויות?
הפצצה כבדה מטעם איראן על עיר בירה ערבית, הרוגים ופצועים, ועוד על היעדים האסטרטגיים ביותר: שדה התעופה, הנמל ושדות הנפט. האם המפרץ הפרסי לקראת התלקחות? מחירי הנפט, והאם איראן יכולה לגרום לחות'ים להפציץ גם את ישראל? מה השפעת ההפצצות על השלום עם ישראל? מיוחד לחברי מועדון ג'יפלאנט פריים:
