מאת ד”ר גיא בכור
מילא הדרישה שלו לנורמליזציה עם ישראלים כבר בשלבים הראשונים של “תוכנית השלום”, אותה אמור הנשיא המתלמד ברק אובמה להכריז בקרוב בקהיר. כאן משכתי בכתפיי, ממילא זה לא יקרה.
או הדרישה להסרת המחסומים בגדה המערבית, מבלי להבין שהסרה זו תזניק את הטרור, שמכוון להפיל את משטרו של אבו מאזן! כן, דווקא המחסומים האלה מחזיקים בחיים את אבו מאזן וממשלתו המפוחלצת.
אך כאשר ראיתי שאובמה מתכוון ליישב את הפליטים הפלסטיניים במדינות ערב בהן הם כבר נמצאים, בתוספת של פיצוי כספי, כאן כבר פרצתי בצחוק גדול. הרי הדבר הזה לעולם לא יקרה. אילו חלומות באספמיה, אילוזיות מסוכנות. כמו חזון הדמוקרטיה הערבית של קודמו בוש, שקרס ברעש גדול והביא אסון לאיזור. כך גם יסתיים הדבר הפעם, שכן בלי ישוב הפליטים, לא יהיה הרי הסדר.
כל כך רואים שזו תוכנית בוסר של מתלמדים, שאינם מבינים מימינם ומשמאלם, זה עתה הגיעו לבית הלבן, ובמחי קולמוס יהיר סבורים שיפתרו את בעיית הסכסוך הישראלי-ערבי. ניכר שאין להם הרבה הבנה. לא בהיסטוריה, לא בדמוגרפיה, ובעיקר לא בפחדים של האיזור.
מדינות ערב לעולם, אבל לעולם, לא יוותרו על דרישתן להחזרת “הפליטים” הפלסטיניים לתוך פלסטין, קרי למדינת ישראל, וחלקם, אולי, לרשות הפלסטינית. לעולם זה לא יקרה.
מדוע? משום שלפנינו עניינים שבקדושה.
אותם “פליטים” כבר מגדירים את מאווייו של העולם הערבי, את הפוליטיקה שלו, את האני מאמין שלו, ואת זה אין מבטלים. הדרישה להחזרת הפליטים היא המכנה המשותף היחיד לחיזבאללה ולנוצרים בלבנון, לסעודיה ולאיראן, וזה שווה יותר מזהב.
הפוליטיקה הערבית, רוצה ליישם את “הזכות”, זו הנתפסת כזכות המוחלטת. לא בשביל הפלסטינים, חלילה, אותם שונאים במרבית מדינות ערב, אלא כדי להחליש את ישראל, כדי להרוס אותה מבפנים, להטביע אותה בים הפלסטינים שיחזרו. זכות יש הרי רק לפלסטינים, בשום אופן לא לאותה ישות מלאכותית וזמנית המכונה ישראל. לה בעיניהם יש רק חובות.
אין מדובר בגורל “הפלסטינים” אלא בגורל “הבעיה הפלסטינית”, ואילו שני נושאים אחרים לגמרי. שונאים שם את הפלסטינים, אך מעריצים את הבעיה הפלסטינית. שונאים את הפליטים, ומעריצים את זכות השיבה שלהם. שיבה לשום מקום.
מדינות ערב לא המציאו את בעיית הפליטים יותר מששים שנה, כדי לוותר עליה לבסוף. אילו הרי פליטים מלאכותיים, המוחזקים כבני ערובה של הסכסוך עד עצם היום הזה. עשרות מליוני פליטים מאירופה כבר מזמן התיישבו, אך הפלסטינים האומללים האלה עדיין פליטים מרחפים באוויר. איך אמרתי פעם לנציג אש”ף בלונדון, עפיף סאפיה, שגם הוא הגדיר את עצמו כפליט (למרות אזרחות בלגית שיש לו): הם, ואתה, הרי פליטים מקצועיים.
רעיון “השיבה” (אלעוודה) הפך אצלם עם השנים למקודש, מעל לכל דיון בעולם הערבי, למוחלט. כמוהו כדת, כירושלים וכשאר הקודים הערביים. הם מעולם לא נדרשו לדון אודותיו, ואם היה דיון שכזה באוסלו, איש שם לא לקח אותו ברצינות. הרי ברור שם לכל שהפלסטינים צריכים לחזור לכפריהם.
התנועה הפלסטינית לעולם לא תסכים לכך, לאחר שאש”ף ופתח הוקמו על ידי הפליטים, למען הפליטים. כל האתוס המכונן של הפלסטינים בנוי על רעיון השיבה, כמרכיב הפוליטי העיקרי שלהם, מכנה משותף כמעט יחיד בין כל הפלגים. איך יוותרו על כך?
אבו מאזן, כאשר ביקר בביירות לאחר שנבחר כיו”ר הרשות בשנת 2005, נפגש עם נציגי הפליטים במחנות סברא ושתילא, והבטיח להם שיחזרו לבתיהם ולכפריהם, כאילו אלה עודם קיימים, כאילו לא עברו 60 שנה, כאילו ישראל אינה קיימת.
וזהו לב העניין: עבור הערבים מדובר כבר בעניין מטפיזי, גדול מהחיים, לפיו הפליטים אמורים לחזור לא לישראל, אלא לשנת 1948, לרגע בו עזבו. עבור הערבים זוהי אמת מוחלטת שאין אפשרות אפילו לדון בה. היא כבר גדולה מהם. הם עובדים אצלה, לא היא אצלם.
נקודה מעניינת: אבו מאזן והפתח שלו עוסקים בנושא הפליטים הרבה יותר מחמאס, ארגון שנולד בשטחים. הם נולדו ונוסדו בחוץ, אצל הפזורה והפליטים. דווקא מו”מ עם אבו מאזן מעצים, אם כן, את מיכשול הפליטים, בעוד שמו”מ עם חמאס היה מוריד אותו מסדר היום המרכזי! הנה לנו פרדוקס.
הפליט מוסטפא מחכה לאניה, שתיקח אותו עימה, חזרה אל הכפר ואל העבר. אבל הכפר כבר מזה כמה דורות לא קיים, במקומו יש ערים ישראליות, האניה לעולם לא תגיע, והזמן הרי לא יחזור ששים שנה אחורה. אבל פיירוז מבטיחה (מילים ולחן האחים רחבאני): “עוד נחזור, ולא משנה כמה זמן עבר, כך הבטיח לי הזמיר”.
זה הרי עניין על-טבעי.
גרוע מכך, שום לבנוני לא יסכים לכך, ואכן היו אלה הלבנונים שהכניסו את העז לתוכנית “השלום” הסעודית, שאין “תווטין”, דהיינו אין ליישב את הפליטים במדינות ערב. אם לבנון תעניק אזרחות לבנונית לפלסטינים, משמעות הדבר שינוי טוטאלי של עוגת הכוח העדתית, וזינוק במספר המוסלמים על חשבון הנוצרים שם, שכן הפלסטינים ברובם המוחלט הם מוסלמים. שום נוצרי לא יסכים לכך, ובוודאי שום שיעי, כיוון שהפלסטינים הם סונים. זהו חלום בלהות ללבנונים, בלתי קביל לשום דיון, ומרבית הפליטים עליהם מדובר, כשבע מאות אלף, יושבים הרי בלבנון עד היום, ללא זהות, ללא רשיונות עבודה, וכמובן ללא אזרחות.
סוריה מארחת אותם ואינה רוצה בהם, כווית כבר גירשה אותם (רבע מליון איש!) לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, מצרים מארחת חלק מהם ואינה רוצה בהם, עיראק השיעית היתה רוצה שפשוט ייעלמו, וממילא מתבצע שם סוג של טיהור אתני נגדם. בירדן, ורק בירדן, יש להם אזרחות ירדנית והם ירדנים לכל דבר.
אז איך פותרים את בעיית הפליטים? בלי צרמוניות, נאומים חגיגיים בקהיר, או וועידות שלום. פשוט מחכים. עם השנים זה יפתר לבד; אסור לגעת. ישוב שלהם במדינות ערב מתקיים לאט לאט. כל דיבור אודותיו דווקא יעצור אותו.
ומה מציע להם ולנו, אם כן, ברק אובמה? את הבלתי הגיוני לחלוטין, פתרונות אינסטנט, שנועדו לקדם את הנשיאות והאג’נדה האישית שלו, יחד עם בורות, התנכרות לפחדי האיזור, עיוורון והתיימרות. כמו בהסכמי סייקס פיקו, בהם שורטטו קווי סרגל במזרח התיכון, בלי שום קשר לעמים, לשבטים ולדתות, כך עלול לקרות גם הפעם. את התוצאה המרה ישלם המזרח התיכון, כרגיל, בדם בניו.
◄את התגובות שלכם למאמר זה, אנא פרסמו בפורום החדש של האתר.
השמיעו את קולכם!
◄אני מבקש באופן אישי, ממי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לא לשכוח, ולחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים – עושים זאת בלחיצה – כ א ן.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש או לחצי שנה. ניתן להירשם – כ א ן.
◄האם תצרפו עוד קוראים לאתר שלנו? את החברים שלכם? אנא, ספרו להם על האתר, שמחו אותם. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר“, כאן למטה.
◄נכבה שניה – עדות ממקור ראשון
◄דרישת שלום ממר קרפד בוש, או “המזרח התיכון, ואיך להרוס אותו בשמונה שנים“
