להצטרף למועדון

למייל האישי

אתם איתנו

כללי החצר

סייקס פיקו מאפס לאפס

מה שומר עלינו

אנרכיה עולמית ואנחנו

ניסי חנוכה

בסוף פרש

צרפת בלהבות

שתי מדינות כבר לא

התלכדות הניגודים

רפיון הסמוראי

יפן ההזדמנות

   
חמש שנים לג'יפלאנט, ומה השתנה מאז? על עשרה זעזועים, ועל הזמן החדש  פרשנות
5/12/2011
מאז קם ג'יפלאנט ועד היום עברו חמש שנים, ובהרבה מובנים זו ישראל אחרת ומזרח תיכון אחר. ובכל זאת, עד כמה השינויים האסטרטגיים האלה באמת התממשו? האם יש זמן אחד? זמן ישן? ומהו הזמן החדש? לפניכם מאמר מיוחד, לרגל חמש שנות האתר. ואיך ייראה המאמר המסכם בעוד חמש שנים?
 חמש שנים לג'יפלאנט, ומה השתנה מאז? על עשרה זעזועים, ועל הזמן החדש

 

מאת ד"ר גיא בכור



3,000
 שנים לפני הספירה, באירופה, הונהג לוח השנה הסולרי (על פי השמש), כאשר מעגלי האבן הראשונים, כמו בסטונהנג', שימשו מערכים של זויות השמש בזריחה, בשקיעה, ושל הימים הארוכים והקצרים בשנה.

 

חמש שנים עברו מאז הוקם ג'יפלאנט, ב 30 בנובמבר 2006. מה השתנה מאז? הרבה מאוד, באיזור שלנו ובישראל. התהליך החשוב ביותר בעולם הערבי הוא ירידת הלאומיות הערבית ועליית דת האסלאם כדת שולטת. באופן פרודי כונתה השנה האחרונה בשם "האביב הערבי", בעוד שדווקא המימשל הערבי ככזה - קרס. בתוניסיה, במרוקו, במצרים, בלוב, בסוריה, בעיראק, ברשות הפלסטינית או בלבנון הלאומיות הערבית, ששגשגה במשך כמאה שנים, ירדה, ובמקומה עלו צורות שלטון אסלאמיות, החולמות על הקמת ח'ליפות אחת גדולה. גם "האחים המוסלמים", גם אלקאעדה, וגם הזרמים הסַלפיסטיים חולמים על מדינת-מאמינים סונית אחת אדירה, שתהיה גם דת וגם מדינה, גם ח'ליפות וגם סוג של מונארכיה, במתכונת של הח'ליפות העות'מאנית הישנה. האידאולוגיות הפן-ערביות, הלבנטיניזם הערבי, הסוציאליזם הערבי, הבעת', הנאצריזם, הכל נזרק אל שולי ההסטוריה, ונכנסנו אל עידן האסלאם כדת שולטת. בעידן כזה אין סובלנות למיעוטים דתיים, החיים במדינות ערביות, למשל הנוצרים.

 

1,500 לפני הספירה, בבל, לוח שנה על פי הירח (לוני), שכלל 12 חודשים של 29 ו-30 ימים לחילופין. היום התחיל בזריחה, ועיבור של השנה (כלומר הוספת חודש) התקיים בהתאם לצורך, כדי להתאים את הלוח האנושי לעונות השנה. באימפריה הפרסית- אכמנידית, (550-330 לפני הספירה) השנה כבר היתה מעוברת במחזור של כל 19 שנים, כמו בלוח העברי.

שמות החודשים הבבליים עדיין חיים בלוחות השנה העברי והערבי, למשל שבט (שובאט, שמו של פברואר בערבית), אדר (אדר, שמו של מרץ בערבית), ניסן (ניסאן, שמו של אפריל בערבית), תמוז (תמוז, שמו של חודש יולי בערבית) או אלול (אילול, שמו של ספטמבר בערבית).

 

התהליך השני הוא ירידת השיעה ועליית הסונה בחזרה. כתוצאה משורה של תהליכים, המהפכה באיראן (1979) ונפילת משטר סדאם חוסיין (2003), עלו השיעים (15 אחוזים בלבד באסלאם לעומת הסונים, כ- 85%) באופן מלאכותי. שיא המגמה הזו התרחש באמצע שנות האלפיים, ושנת 2006, שנת ראשית האתר, מסמנת כבר את הירידה. מלחמות לבנון ועזה הורידו את התרסת ארגוני הלווין, חיזבאללה וחמאס, והמצור על סוריה ואיראן ממשיך ומעצים את התהליך הזה. המרד בסוריה הוא המרד של הסונים נגד מי שנתפסים כהמשך של השיעים, כלומר העלווים. אפילו חמאס הסוני, ששכן במחנה השיעי האיראני, נוטש אותו, וחוזר אל זה הסוני. מה שלא היה טבעי, כלומר הרמת הראש השיעית, חוזר למצבו הטבעי, למטה.

 

713 לפני הספירה, רומי, לוח שנה לוני-סולארי (כלומר מעורב, של ירח ושמש). בשנת 713 נוספו שני חודשים חדשים, ינואר ופברואר, ללוח הרומי היישן, בן 10 החודשים, שנקבע על פי הירח. 355 ימים, עם חודש מעובר לפי הצורך. ברפובליקה חושבה תחילת הלוח לפי תקופות הקונסולים, ואחר כך מאז תחילת העיר, בשנת 753 לפני הספירה.

 

התהליך השלישי הינו ירידת מרכזיותה של ישראל עם ההתפוררות הערבית סביב, כך ש"הסכסוך הישראלי-ערבי" או "הסכסוך הישראלי- פלסטיני" הצטמק לממדיו הטבעיים: עוד אחד הסכסוכים באיזור, ודווקא לא הבוער או הדחוף שבהם. מצרים רק תלך ותסתבך, סוריה תמשיך בשחיטות 15 שנים, לוב מסוכסכת עם עצמה, תימן בוערת, וכל הייתר הולכים ודועכים.

מכאן שגם הפלסטינים איבדו את מרכזיותם, את מעמד הכמעט קדושה שהיתה להם, ולכם גם את מרכזיות הדיבור על מדינה פלסטינית. החברות הערביות עסוקות עם עצמן, ויתעסקו עם עצמן יותר ויותר. למשל המפלגה האסלאמית שזכתה בתוניסיה תחקוק בחוקה האסלאמית שלה שכל קשר עם ישראל אסור, בזה שילמה את מס השפתיים לעבר, וכעת תתרכז בענייני המדינה ובעימות שלה עם השכנה החדשה, אירופה, על בעיית ההגירה אליה. אפשר להתעסק עם ישראל, אך זה נתפס עכשיו, כאשר הכל מסביב בוער, כמלאכותי.

 

500 לפני הספירה, יוון, לוח שנה לוני-סולארי (של ירח ושמש). ביוון היו לוחות שנה איזוריים רבים, כשבאתונה היה נהוג לוח שנה סולארי עבור השימוש האזרחי, עם עשרה חודשים, ששה של 37 ימים וארבעה של 36, בן 365 או 366 ימים; והיה לוח שנה חקלאי על פי קבוצות כוכבים. לוח זה היה לוני-סולארי, בן 12 חודשים, עם חודש מעובר כל שלוש שנים, כשהחודשים היו מחולקים לשלוש קבוצות של 10 ימים כל אחד.

 

התהליך הרביעי, המלחמה הקרה בין ארצות הברית לרוסיה חזרה והיא מתנהלת היום על אדמת איראן, סוריה, צפון קוריאה ומזרח אירופה. אם ארצות הברית והמערב נגד, רוסיה תהיה בעד, תוך היעזרות בסין, וההיפך. ככל שרוסיה, שהנפט שלה מחייה אותה, חושבת כהגמוניה וכקיסרות, כך יגבר גם הלחץ על מדינות מזרח אירופה. דוגמה מעניינת היא מצרים, שעד ראשית שנות השבעים היתה תחת ההגמוניה הסובייטית, סאדאת עביר אותה למחנה הפרו-מערבי ופרו-אמריקני, והמשטר האסלאמי החדש עוד יחזיר אותה אל חיק הרוסים.

ארצות הברית נתפסת בידי הרוסים כחלשה, כמסובכת במלחמות, ומבחינת פוטין הגיע העידן הרוסי מחדש. ג'ון לה קרה, חוזרים לימים הטובים!

 

250 שנה לערך לפני הספירה, לוח השנה הקלטי, לוני-סולארי. בן 12 חודשים של 29-30 ימים, עם חודש מעובר כל 2.5 שנים. החודש חולק שם לשתי קבוצות של שבועיים, של 14 או 15 ימים.

 

התהליך החמישי: ישראל שינתה את פניה, והיא כיום מדינה עשירה, המשקיעה סכומים עצומים בתשתיות שלה, כדי להיהפך בתוך כמה שנים למדינה אולטרה-מודרנית ומובילה. בשנת 2006 היה התמ"ג לנפש בישראל, על פי נתוני שנתון "האקומוניסט" 20,870 דולר, והחודש הוא 31,500, כלומר קפיצה של יותר מעשרת אלפים דולר תוך חמש שנים, וזה פנומנאלי. מנוע הצמיחה הוא ההיי-טק, אך גם מסורת ישראלית של מאות אלפי עסקים קטנים. בתקופה הזו זינקה האוכלוסיה בישראל בכמעט מליון איש, מ 7.2 בשנת 2006 לכמעט 8 מליון השנה. במילים אחרות, אלמלא הזינוק באוכלוסיה, היה התמ"ג לנפש עולה הרבה יותר.  

רוב הזינוק הוא של אוכלוסיות חדשות, שעדיין לא מצאו את מקומן בלוח הכוח הפוליטי, ההיפך, הן מגורשות משם, למשל בהרכב בג"ץ. מדובר על הישראלים החדשים, עולים, דתיים וחרדים, יוצאי מדינות ערב, ערבים, צעירים, פריפריאליים, ומכאן התסיסה. יש חובה להכניס את האוכלוסיות האדירות האלה למוקדי הכוח בישראל. בבג"ץ אף אחד מהם אינו מיוצג, ובג"ץ הפך את עצמו למוקד כוח עליון. זוהי אנומליה, ואתם רואים עכשיו את שינוי האוכלוסיה.


 (תמונה: אימג'בנק/GettyImages)

45 לפני הספירה, רומי, לוח שמשי. יוליוס קיסר מקבע רפורמה בלוח השנה הרומי, שכולל עכשיו 365 ימים, עם שנה מעוברת כל ארבע שנים. היום החל בחצות, אך החלוקה ל- 12 חודשים של הלוח הרומי הקדום נשמרה. כיוון שאורך ממוצע של שנה היה 365.25 ימים תאריכי לוח השנה היוליאני היו נסוגים לאורך העונות.

 

התהליך הששי, כתוצאה מן התהליך הקודם: התכרסמות מעמד האוליגרכיה הישנה, או מה שנראה כאוליגרכיה, בישראל. אוליגרכיה ביוונית פירושה "שלטון המיעוט", וזוהי אכן צורת שלטון שבה מרבית הכוח הפוליטי מצוי בידי מעטים, בדרך כלל כאלה שגם אינם נבחרים.

מי היתה האוליגרכיה הישנה בישראל, שהרחיקה ומרחיקה-בפועל את האחרים? האליטה שהקימה את המדינה, צאצאיה ומקורביהם, תוך מידור העולים, לקבוצותיהם השונות. בהבינם שהם עלולים לאבד את הכוח, היו מבין שכבה זו שהפכו את "שלטון החוק" באופן מלאכותי לדת, ניכסו את בג"ץ לעצמם, כסוג של מקדש, בעל העוצמה הפוליטית החזקה ביותר, ואת עצמם הפכו לכוהני הדת הזו. לכן כל פגיעה בהם, משמעה-לכאורה פגיעה ב"שלטון החוק", בלי להבין שהכניסה של המסות האדירות, שעד כה לא הורשו להתקרב אל הכוח האמיתי, היא מחוייבת המציאות. היא הדמוקרטיה האמיתית.

עדות לתפקוד האוליגרכיה היתה התייחסותו של אהרון ברק אל המונח "הציבור הנאור", כאמת מידה מוסרית עליונה, אל מול כל הציבור האחר, כמובן. גם שערי האקדמיה והתקשורת הישנה כמעט סגורים בפני הישראלים החדשים.

תהליך דומה אירע בטורקיה, בחמש השנים שלנו, כאשר מליונים שהיו מורחקים מאליטת הצבא-שמאל-חילונית, ששלטה במדינה עשרות שנים, השתלטו על הכוח הפוליטי, בהנהגת טייפ ארדואן, ואחר כך גם על הכוח המשפטי. בישראל חלק מן האליטה הישנה עדיין נלחם בקרב מאסף לשמור על כוחו המוחלט, ואליו נוספו בעלי ההון (פלוטוקרטיה, דהיינו שלטון בעלי ההון) שהם חלק ממנו, כמי שגם נהנו מן הסדר הישן. 

יתכן לטעון שהתהליך הזה כבר הוכרע ברמה ההסטורית.


359 לספירה, לוח השנה העברי, שתוקן בידי רבי הלל נשיא. זהו לוח שנה לוני-סולארי, שבו השנה היא של 12 או 13 חודשים, המתחילים במולד הירח, כאשר היממה מתחילה עם שקיעת השמש ומסתיימת שוב עם שקיעתה. השנים המעוברות נקבעות מראש על פי מחזוריות של 19 שנים (שבה שבע שנים הן מעוברות). הלוח שלנו מייחס את תחילתו לבריאת העולם, מה שמקביל לתאריך 7 בספטמבר 3760 לפני הספירה.




נושא הזמן מרתק ומטריד אותי, ויש לא מעט מאמרים בג'יפלאנט המתייחסים לזמן שאינו עוצר, והנה עברו כבר חמש שנים.. לוקיוס אניוס סנקה (Seneca)הפילוסוף הרומי הסטואי, המליץ ביצירה הנודעת שלו על קוצר החיים , De Brevitate Vitae, לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון, וכך, בעצם, לנצל באופן מקסימאלי את החיים. הוא טען שהחיים שלנו אינם קצרים, אלא שרוב בני האדם אינם יודעים כיצד לחיות אותם, והם מבזבזים את המשאב היקר ביותר, הזמן, על הבלים, או על משרות מכובדות, שרק משעבדות אותם. סנקה יצא נגד הקרייריזם, משום שאז אנחנו עסוקים במחר, ומזניחים את ההווה. האם אתם מסכימים איתו?

מוזיקה בוידאו: אניו מוריקונה (
Ennio Morricone) מתוך For A few Dollars More, 1965, כונה בעברית "הצלפים". זהו הסרט השני בטרילוגיה, שהתחילה עם "בעבור חופן דולרים" ונגמרה עם "הטוב הרע והמכוער". גם במוזיקת הזמן הזו של מוריקונה (הביטו כיצד השניות הרצות בוידאו משקפות את שנות החיים) יש נביטה, יש פריחה, ויש גם שלכת, והכל בקצת יותר מדקה.




התהליך השביעי: התקשורת בישראל ובעולם איבדה את המונופול שהיה לה בעבר, כשולטת במידע ובדרכי העברתו. בעבר שלטה התקשורת הישנה באופן בלעדי על צינור המידע, שגם היה חד-סיטרי. בלעדיה האזרח היה שרוי בעלטה, ולכן הצורך שלו בה היה קיומי. היא היתה הרשת החברתית שלו. אחת המטרות בהקמת האתר בשנת 2006 היתה לא רק להכניס גוונים נוספים, אלא להגיש מידע שלא דרך הערוצים הקלאסיים. גוגל היתה אז תופעה חדשה יחסית, והרשת החברתית פייסבוק אך זה נולדה (בספטמבר 2006).

אך כל זה השתנה, ואת מירב האינפורמציה שואבת כיום האנושות מן הרשת
, תוך הסתייגות מן התקשורת הישנה, כיוון שהקורא בה הוא פסיבי. המשמעות היא ששורה ארוכה של כלי תקשורת בישראל ובעולם עדיין לא הבינו שבעידן העגלות - כבר הומצאה המכונית. לא יעזרו יבבות בכינוס גילדאי של עיתונאים בתל אביב, זהו תהליך היסטורי, והוא יהיה אכזרי. כוחות חדשים עולים, והאחרים ישלמו את מחיר קיפאונם. כך תמיד היה בהיסטוריה, עם כל המצאה טכנולוגית חדשה. פייסבוק הפך את העולם לדמוקרטי באמת, בלי בלעדיות על המידע. הכל זורם, יש חומרים איכותיים ואחרים פחות איכותיים, וכל אחד שואב את המידע שלו, ומעביר בעצמו מידע. כל אדם הוא סוג של כלי תקשורת בעצמו. לא עוד בלעדיות על האינפורמציה, ולכן שליטה כתוצאה מכך, אלא אינפורמציה בלי שליטה, דו סטרית ולא עוד חד סטרית.

 

532 לספירה, רומי, מונים את הלוח היולייני מיום הולדת ישו (Anno Domini). רק בשנת 1582 יקבע האפיפיור גרגוריוס את לוח השנה האזרחי הנהוג היום והקרוי על שמו. שנה מעוברת בלוח הגרגוריאני היא שנה שבה חודש פברואר הוא בן 29 ימים במקום 28, ולכן יש בה 366 ימים.


לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: עוד חומרים של ד"ר גיא בכור, חלקי מאמרים לפני פרסומם, התראות ותגובות בדף קוראי ג'יפלאנט בפייסבוק. כולם מוזמנים להצטרף. איך מצטרפים? לוחצים כאן על "אהבתי".  

 לדף החברים החדש של גיא בפייסבוק 

התהליך השמיני: תום עידן הקיסרויות האישיות, אך גם היציבות, בעולם הערבי, שבהן אב מוריש את השלטון לבנו, למרות שמדובר ברפובליקה, כמו בעיראק, מצרים, סוריה, תימן או לוב. שורה שלימה של מנהיגים ערביים נעלמה, חלקם נרצחו או נתלו, חלקם ברחו: במצרים, בלוב, בעיראק (סדאם חוסין נתלה ב 30 בדצמבר 2006, חודש לאחר ראשית האתר), בתימן, בתוניסיה, והתהליך הזה יימשך גם בסוריה, ברשות הפלסטינית, באלג'יריה ואפילו באיראן, שאינה ערבית. התהליך לא נגמר.

יש לכך משמעות עצומה, שכן המנהיגים האלה היו הריבונות, הם היו המדינה ומעל המדינה. עידן המנהיגים המוזיאוניים במזרח התיכון, הגדולים מן החיים, הגיע לסיומו, לטוב ולרע. זה אמור להטריד גם את ארדואן בהמשך התהליך.

 

622 לספירה, לוח השנה ההג'רי, המוסלמי, הנקבע על פי הירח בלבד, ובו 12 מחזורי ירח, עם 354-355 ימים. היום מתחיל עם שקיעת השמש ומסתיים בשקיעה הבאה, והחודשים בני 29-30 ימים. מניין הלוח הזה חל מהיום הראשון של הגירת הנביא מוחמד ממכה למדינה (היג'רה), כלומר 16 ביולי 622. האסלאם אוסר עיבור שנים, ולכן חגי השנה יכולים לצאת פעם בחורף ופעם בקיץ. השנה נפתחת ב- 1 לחודש מוחרם, הוא החודש הראשון של השנה.

 

התהליך התשיעי: ישראל צברה כוח צבאי הרתעה משמעותי, דבר שלא נראה כך עד מלחמת לבנון השניה, בשנת 2006. חיזבאללה, וחמאס שנתיים לאחר מכן, סברו שיש בכוחם לפגוע קשה בישראל, תוך קריאה לא נכונה של המפה הישראלית. הם האמינו למה שקראו בתקשורת הישראלית, ופרשו את המחאות והביקורת כחולשה. זהו אחת הלקחים מדוע אסור להבין חברה רק על פי התקשורת שלה. המצב הזה השתנה לאחר שתי מלחמות שיצרו יראה וחשש בצד השני כלפי ישראל ועוצמתה ההרסנית. זו הסיבה מדוע הותקף הכור הגרעיני הסורי בספטבר 2007, אך היא לא הגיבה. הצדדים הערביים, גם איראן, יודעים שהם יכולים לתקוף את ישראל, אך הם ישלמו מחיר כבד ביותר, וזו הרתעה.



1
789 לוח השנה של המהפכה הצרפתית, שנכנס לתוקף ב- 1 בינואר 1792. המהפכה הצרפתית גרסה שהכל ייקבע על פי מידותיו של האדם, ולכן הוחלה השיטה המטרית העשרונית (שהשתלטה לבסוף על העולם כולו). במסגרת זו הוחלט שגם לוח השנה יהיה עשרוני. הם השאירו את 12 חודשי השנה (חלק ביקשו להפוך זאת לעשרה חודשים), כל חודש נקרא בשם חדש, אך כל חודש חולק לשלושה שבועות של עשרה ימים, כל יום נחלק לעשר שעות, של 100 דקות וכל דקה ל- 100 שניות. השעונים שיוצרו בצרפת באותה תקופה נוצרו על פי הלוח החדש. המהפיכה ניסתה להמציא את האדם מחדש. 

הלוח הזה נפתח בהשתוות היום והלילה, בסתיו. שמות החודשים היו עונתיים – חקלאיים, למשל החודש הראשון Vendémiaire (שמשמעות בצרפתית "מסיק הגפן"), השני Brumaire  ("ערפל") השלישי Frimaire ("כפור"), הרביעי, Nivose, ("שלג"), החמישי Pluviose ("גשם"), הששי Ventose ("רוח"), השביעי germinal ("נביטה"), השמיני Floréal ("פריחה"), התשיעי  Prairial ("מרעה"), העשירי Messidor ("קציר"), האחד עשרה Thermidor  ("חום") והאחרון במחזור היה Fructidor (דהיינו "פרי"(. אלא שהלוח הזה היה קצר ימים, ונפוליאון ביטל אותו, ב- 1 בינואר 1806.

 

והתהליך העשירי והאחרון: המזרח התיכון כולו, ובכלל זה ישראל, הפך לאיזור בעל צליל פוליפוני, רב-קולי  אותו הזמן, לעומת הצליל המונופוני שהיה קיים בעבר. כל התהליכים שהתרחשו באים לידי ביטוי כאן: ריבוי של שבטים, עדות, דתות, איזורים נשכחים, מיעוטים נעלמים, הכל עולה לרשת, ומשגשג גם בחיים המציאותיים. הֶטרופוניה רב-קולית, "קונטרפונקט" (כלומר חיבור של מוזיקות עצמאיות באופן הרמוני), אם כי יש שיאמרו קאקופוניה.

לכל כוח שעולה יש היום כוח שמאזן אותו ובולם אותו, דבר שלא היה אפשרי בעבר. יש צלילים חדשים, רעשים מקוריים, וכך, למרות העימותים מבית ומחוץ, הכעסים והפחדים הלגיטימיים, אני מוצא בפוליפוניה ההיסטורית הזו גם יופי רב.





כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן להירשם - כ א ן.

אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית "לחידוש מנוי קיים לחץ כאן", או -
כ א ן.

אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור "המלץ לחבר", בדף הזה, למטה.

למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת -
כ א ן




    הדפסת עמוד זה


אז תרכובת הבשמים המסתורית הצליחה?

כדי להצטרף אל החברים במועדון Gplanet Prime, ניתן להירשם
-
כאן 

כדי לחדש את המינוי למועדון Gplanet Prime ניתן להיכנס -
כאן

עלה ישומון האתר למשתמשי אנדרואיד. הורידו אותו בגוגל פליי  

אם אינכם מקבלים פתאום את התראות האתר, אולי הן מגיעות ישירות לדואר ספאם. יש להיכנס למדור הספאם, ולהחזיר פעם אחת. או לבטל חסימה, באמצעות ההוראות שכאן

מאמרים נוספים של ד"ר גיא בכור
-
בדף שלנו בפייסבוק

ניתן לקבל התראה על כל מאמר חדש שעולה לאתר ישירות למייל האישי - כאן

הרישום לאתר מוגן בפרוטוקול מחמיר, ובכל מקרה האתר אינו שומר מספרי כרטיסים אצלו, ולעולם לא ישמור


GPLANET PRIME
מדד האיומים הבטחוניים
עתיד אירופה
המזרח התיכון
פ ר ש נ ו ת
קריקטורות/מושיק גולסט
פנקס אקטואליה
י ש ר א ל
ENGLISH
טרור ובטחון
כלכלה וחברה
חוקי המזה"ת
ההגדה לבית בכור
תקשורת
איראן
תוכן הגולשים
כללי החצר
evil
איש עם טורבאן
תור הזהב
גורל אירופה האומללה
מאמרי פריים ברצף
היצירות של מושיק
סבא מושי
התפוז המיכני - והליגה הערבית
חוקי התקשורת
זינוק

אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור- Gplanet        
                                                                                                   

תנאי שימוש   |   על האתר
כל הזכויות שמורות ©

נבנה ע"י שופ סנטר,בניית אתרים אחסון אתרים