כי אם אחמדינג’אד איננו סוכן ישראלי, ישראל לא יכולה היתה למצוא סוכן מוצלח ונאמן ממנו. ראו מה הספיק אחמדינג’אד לעולל לארצו בשנה וחצי מאז נבחר, ורבים כיום באיראן מצטערים על כך צער רב.
- הציף את עניין הגרעין האיראני לראש סדר הנושאים של העולם. אלמלא הוא, מי היה מתעסק בנושא המדאיג הזה?
- העמיד את ארצות הברית ראש-בראש נגד איראן, כשהוא ממש דוחק בה לפעול צבאית נגד ארצו.
- איבד את אהדת אירופה, עד כדי כך שמדינות כמו גרמניה, צרפת ואנגליה עומדות עכשיו בתוקף על הרחבת הסנקציות נגד איראן. “מדיניותו השחצנית” (ביטוי של בריטניה) של הנשיא אחמדינג’אד ושל ארצו הפכו אותה מוקצה אפילו באירופה. אירופה רותחת מזעם על איראן, והולכת ומתקרבת לארצות הברית בהבנת הצורך לבלום מדינה טרוריסטית זו.
- איחד את העולם כולו מאחורי ישראל בשל התקפתו המטומטמת על עצם קיומה של השואה. הוא ממש חיזק את אהדת העולם לישראל, בשל רצונו להשמידה.
- החזיר את ישראל, אחרי הרבה שנים, להיות האנדרדוג בעולם. שוב אנחנו דוד ולא גולית.
- במו ידיו הוא בונה את המחנה הסוני האדיר כנגד השיעים ונגד איראן. הוא יצר פחדים ונוגדנים כל כך גדולים במדינות כמו סעודיה, מדינות המיפרץ ואפילו אצל חלק מהפלסטינים, שהפחד הזה מאחד אותם עכשיו נגד איראן.
- החרם הכלכלי הבלתי רשמי כנגד איראן הולך ומתרחב, ובקרוב הוא עשוי להיות גם רשמי, אם מועצת הביטחון תקבל החלטה בעניין. משמעות הדבר: פגיעה נוספת בכלכלה רופפת ושבירה זו.
- הולך ומאבד את תמיכת הרוסים, אשר מבינים כי להזדהות כיום עם איראן אין זה נבון ואין זה רצוי. לא ברור מה בדיוק קרה, אך הרוסים מעכבים כרגע את משלוחי החומרים הגרעיניים לכור שהם עצמם הקימו לאיראנים בבושהר.
- מתסיס שכבות שלימות בתוך איראן נגדו ונגד משטר האייתולות, שכן הוא מתעקש לכפות קו קיצוני ושמרני על המדינה כולה, בלי להבין את כוון ההיסטוריה, המתרחקת כרגע מן הקו השמרני במדינה.
- יכול להיות שאדון אחמדינג’אד יצליח להעמיד בסכנה את עצם קיומו של משטר האייתולות? אם יצליח, הרי שהסוכן אחמדינג’אד יעשה עבודה מוצלחת מאוד!
לגופו של עניין, נושאת המטוסים האדירה ג’ון סטניס (המכונה JCS, ראו את האתר של מכונת המלחמה הזו) כבר הגיעה מול חופי איראן, והיא מצטרפת בכך לנושאת המטוסים הראשונה המוצבת שם, אייזהאואר. בכך קובעת ארצות הברית עובדה ומשרטטת קו, שאוי ואבוי לה לאיראן אם היא תחצה אותו. קודם כל שלימות ויציבות הסחר הימי (בעיקר הנפט) במיפרץ הפרסי, שאם האיראנים יעזו לפגוע בו, הם ייענשו בחומרה. שנית, ארצות הברית משלימה בכך מהלך של איגוף איראן משלוש חזיתות צבאיות: מאפגניסטן, מעיראק ומן המיפרץ הפרסי.
וושינגטון ממתינה לראות אילו סנקציות תצליח לקבל מועצת הביטחון נגד איראן, וכבר בסוף השבוע הזה מתחילות ההתייעצויות. היא מעודדת מן החומרה ההולכת וגוברת בה רואות מדינות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה, את החוצפה האיראנית, או שמא נאמר, הטיפשות, המתגברת. בשלב הזה תסתפק ארצות הברית בסנקציות מחמירות ובאיום צבאי ברור. אני מעריך שאם תוך חודשיים-שלושה איראן לא תבין לבד את המסר, נתחיל לראות פעילות צבאית אמריקנית כנגדה. בעניין זה אני מחזיר אתכם להערכתי הקודמת על האפשרויות ולוח הזמנים של ארצות הברית, בקרב האחרון שעוד נותר כנגד ציר הרשע. (בתמונה למטה: סטניס)
(המטרה: איראן)
