מאת ד”ר גיא בכור
האינטרנט הערבי בוער. כמה זעם ומשטמה יש כלפי הממשלה במצרים. כבר שנים אני לא זוכר איבה כזאת למישטר של מובארק מצד אזרחיו. ההיסטוריה מלמדת אותנו שתהליכים כאלה של זעם עממי, במיוחד במצרים, מסתיימים לעיתים בפיצוץ. הנשיא המצרי שולט היטב, אך רבים מאוד במצרים היו רוצים לסלק אותו ואת משטרו. ועל מה הכעס? הנה לכם פרשת “הלוקה בנפשו”.
היומון הערבי הלונדוני “א-שרק אלאווסט” פירסם את הנושא בקצרה. צעיר מצרי בן 26 נעצר לאחרונה, לאחר שניסה להיפגש עם הקונסול הישראלי באלכסנדריה, ולבקש ממנו לעבוד בישראל. הצעיר, מחמוד חנפי, הוא מובטל כבר ארבע שנים, ולא הצליח לקבל עבודה במצרים או להגר לאירופה. ישראל נותרה תקוותו האחרונה.
כאשר הקונסול ירד מרכבו והוא צעק לעברו, עצרו אותו שומרי הקונסוליה המצריים והעבירו אותו למשטרה. הצעיר נעצר, ומשטרת אלכסנדריה הודיעה רשמית: “הנאשם לוקה בנפשו, ובעבר עבר טיפול נפשי”. זה הסיפור, ואיננו יודעים מה עלה בגורלו של הצעיר המסכן.
הסיפור הזה פורסם אתמול גם באתר האינטרנט של רשת “אלערביה”, וכאן כבר עלה האינטרנט באש. עשרות, אם לא מאות, התגובות הן של כעס עצום על הממשלה במצרים, השלטונות, המשטרה והמשטר. מן הטוקבקים עולות תחושות של אי- אימון מוחלט בממשלה, וחוסר אונים גדול. “מהי מצרים?” שואל אחד, “אם לא שקרים, שמועות וקונספירציות”. יש הרבה זעם על הממשלה בשל וידאו שצולם באחרונה בסתר והמראה עינוי קשה של צעיר בידי המוחאבראת המצריים. הוידאו פורסם, והשלטונות טענו כי הוא מפוברק. איש אינו מאמין במצרים לטענת הפיברוק. “הוא מסכן, הלב שלי יוצא אליו”, כתבו רבים על הצעיר מחפש העבודה.
“מספיק כבר עם התירוץ של לוקה בנפשו”, כתב אחד, “אנחנו אולי משוגעים, אבל לא מטומטמים!”. התירוץ הזה של לוקה בנפשו מוכר לכל מצרי. מערכת המשטר במצרים נוהגת לאשפז צעירים המבקשים ללמוד או לעבוד בישראל במוסדות לחולי נפש, ואני יודע זאת אישית. באחד מביקוריי בקאהיר פגשתי מקרה כזה אישית. למצרים פשוט נמאס מהתירוץ הזה. “האם הצעיר לוקה בנפשו או הממשלה?” ורבים מאוד כתבו: “מעכשיו כולנו לוקים בנפשנו. הפכתם אותנו למשוגעים, אתם המשטרים הערביים”. “מצרים היא בית משוגעים אחד גדול”. כמה כתבו בפירוש: אם הוא לוקה בנפשו, למה אתם מעמידים אותו לדין?
נושא האבטלה במצרים זועק מרבים מעשרות הטוקבקים. השלטונות מדווחים על 9% אבטלה, אך מעריכים שהיא עומדת על 15%. אני מעריך אותה ב- 30%, שכן רבים אינם סופרים נשים, וישנה תופעה נפוצה של אבטלה סמויה, דהיינו שלושה או ארבעה צעירים שמבצעים עבודה של אדם אחד.
מצרים טובעת בים הילודה שלה, העומדת על מליון תינוקות כל עשרה חודשים, ובים הצעירים המצטרפים לשוק העבודה, כ- 900 אלף כל שנה. אין מי שייתן להם עבודה.
“יחרב בית המפלגה הדמוקרטית לאומית (מיפלגת השלטון). הרסתם את המדינה!”, נכתב שם. “האם הצעיר לוקה בנפשו או הממשלה?” “המשטרים הערביים, הרעבתם את התושבים. אלוהים לא יסלח לכם”. “ארבע שנים מחפש פרנסה. גם אני הייתי משתגע”.
יש גם כעס מצרי כלפי מדינות המפרץ. אחד כותב כי ניסה להשיג עבודה במדינות המפרץ, “אך שם לא רוצים עוד ערבים. הם רוצים הודים, ופיליפינים, משלמים להם גרושים, ולא רוצים מצרים”. יש גם הרבה מאוד זעם כלפי הקפיטליזם המשתולל כיום במצרים. “אנחנו אוכלים פול ופלאפל כל יום, ובינינו מסתובבים מליארדרים”.
נקודה מעניינת היא ישראל. רבים מאוד מתייחסים בטוקבקים לישראל בחיוב ובסקרנות. “מעכשיו כולנו רוצים לנסוע לישראל”, כתב אחד, “אם משוגעים אז עד הסוף!” “מה ההבדל בין עבודה לישראל לבין עבודה בכל מקום אחר?”, שאל אחר.
נוגעת ללב תגובה מספר 48 של אחד המזדהה כ”מצרי ישראלי”. “אני איתו” הוא כותב על הצעיר שנעצר:
– انا معه
مصري اسرائيلي |05/03/2007 م، 10:21 صباحا (السـعودية) 07:21 صباحا (جرينيتش)
انا أتمنى أن اكون اسرائيلي لان اسرائيل توفر الكرامه والعزه لمواطنيها وتوفر فرصة عمل لكل مواطن ، كم أتمنى أن اترك مصر التي خدمتها وحتى الأن وأنا عمري 36 عاما لم أجد عمل بها ، تحيا اسرائيل وأنا معه وساسعى لدخول ارض الموعد وارض الخير بين هؤلاء الاسرائيليين الذين يقدرون الانسان .
“הלוואי והייתי ישראלי, כי ישראל דואגת לכבד את אזרחיה, ומאפשרת הזדמנות עבודה לכל אזרח. אני מאחל לעצמי שאעזוב את מצרים, שאותה שירתתי (בצבא), ואני בן 36, ועד היום לא מצאתי בה עבודה. כל הכבוד לישראל, ואני עם הצעיר שנעצר. הלוואי והייתי נכנס לאדמה הטובה ההיא של ישראל, בין הישראלים האלה, שיודעים לכבד את בן האדם”.
