מאת ד”ר גיא בכור
האם עצה יכולה להיות שווה זהב? האם יש צורך בהבנה של המזרח התיכון לניהול עניינינו? האם יש לנו בממשל מומחים לאיזור הזה? משרד החוץ? משרד ראש הממשלה? אכן, עצה יכולה להיות שווה זהב. מומחים בממשל שלנו? הצחקתם אותם.
היום מתברר שראש ממשלת תורכיה, טייפ ארדואן “נעלב” מממשלת ישראל, שכן כאשר הוא השיג, לדבריו, התקדמות בין ישראל לבין סוריה, לקראת פתיחת משא ומתן גלוי, פתחה ישראל במבצע בעזה, ושיבשה לו את הכל. פתאום היא פתחה, כאילו לא דיברו על הנושא בעולם כולו במשך שבועות, בוודאי בכל אמצעי התקשורת. הוא מודה שהרבה מן הכעס שלו על ישראל בא בגלל, שלדבריו, הממשלה שלנו הפרה כלפיו אמונים.
לאחר שהסית נגד ישראל בתורכיה, בדאבוס ובעולם כולו, לאחר שהעמיד את 25,000 יהודי תורכיה בסכנה אמיתית, בוודאי לעסקיהם, לאחר שקרא לסלק אותנו מהאו”ם, דרישה שאפילו אחמדינג’אד לא העז להעלות, זה האדם שלקחתם כדי שיתווך בינינו לבין סוריה?
לא הסתרתי את דעתי מהיום הראשון, שזו טעות מרה, שכן הכל היה צפוי. ראו מה עוללנו: ההסתה שלו גרמה לשנאת ישראל והיהודים בתורכיה ובעולם, לנזק אפשרי עצום לשתי המדינות, תיירות, מסחר ותעשיות ביטחוניות, נזק עצום. והכל בגלל שהוא שותף כמתווך. במו ידינו העלינו אותו לדרגת מדינאי על-איזורי, ועכשיו אנחנו מתפלאים שהוא כועס? שלום עם סוריה, כמובן, לא יצא מזה, רק נזקים עצומים לעצמנו.
השתמשתי בהופעותיי בכלי התקשורת שלנו, בטלוויזיה ובעיתונות, כדי להזהיר. אך “מומחים לתורכיה” קבעו ש”אפשר לסמוך על תורכיה”.
מה נכתב באתר זה בתאריך 25 לאפריל 2008:
ההנחה של בשאר, שהתאמתה, היא שראש הממשלה אולמרט לא יהרוס את הקשרים העדינים שטווה עם התורכים בעניין סוריה, ולא יחבל בדיאלוג הרגיש שיצר לכאורה עם בשאר. והוא צדק.
פעולת ההסחה הצליחה, במקום לדבר על שקריה של דמשק, שנימנו פה באופן הכי פשוט, ולנדות אותה, כולם עברו לדבר עם השלום איתה. התרגיל עלה יפה.
אגב, התורכים, הם האחרונים שהייתי לוקח כמתווכים, שכן הם גורם מעורב, הם שחקן במשחק, ויש להם אינטרסים משלהם. למשל סכסוך המים שלהם עם סוריה על מימי נהר הפרת. זהו אינטרס תורכי שהסורים יקבלו את מי הכינרת. לשתי המדינות סכסוך על חבל מריבה, הוא אלכסנדרטה, “הטאי” בפי התורכים. ישראל צריכה להודיע כי תעביר את רמת הגולן לידי סוריה תוך 24 שעות, לאחר שתחזיר תורכיה את אלכסנדרטה לסורים, ועוד ועוד אינטרסים. כל אי-הסכמה עם “המתווך” התורכי עלולה לפגוע במרקם היחסים העדין שלנו עם תורכיה.
◄“תזמורת של שקרים”: אז מה קרה בעניין השלום שלנו עם סוריה?
ושוב, בתאריך 3.9.2008:
המצרים אינם מתווכים, הגיע הזמן להבין גם את זה, המצרים הם צד ראשי לעניין. לא היה מקום לערב אותם בתיווך למן ההתחלה. מתווך צריך להיות נטול פניות. אותו הגיון צריך לעבוד מול התורכים, שגם להם יש אינטרסים מול הסורים. מי שהזמין את המצרים ואת התורכים לתווך, הזמין צרות.
◄עשרת החטאים שחטאנו נגד גלעד שליט, ואולי בעצם נגדנו עצמנו?
תארו לעצמכם, שמקבלי ההחלטות שלנו, ראש הממשלה אולמרט, שרת החוץ הבקיאה במצב ציפי לבני ואהוד ברק שהבטיח רגיעה ארוכה, היו מיישמים את מה שנכתב באתר הזה: כמה צרות היינו יכולים לחסוך! וכי חסרים מתווכים בעולמנו, אמריקנים, צרפתים, גרמנים, איטלקים, או מי לא, שדווקא את טייפ ארדואן חובב הציון לקחנו? הרי ברור לנו עכשיו עד כמה הוא היה מוטה במשא ומתן עם סוריה נגד ישראל, בלי להסגיר זאת. מזלנו שדבר לא התפתח מהמשא ומתן שלו עם סוריה, כצפוי.
ומה אומרים הפלסטינים על מצב מעין זה? “מִן סַמַעַ אלנַצִיחָה, נַגַ’אַ מִן אלפַדִיחָה”, כלומר, “מי ששמע את העצה, ניצל מן הצרה”.
ונעבור אל המתווך השני שבחרנו לנו: המצרים. תחושת הכוח של חמאס כה גדולה לאחר נצחונו האחרון בעזה, מה אתם יודעים, הוא הרי הרג 200 חיילי צה”ל (שאותם אנו, כמובן, מסתירים), חטף חייל, שבדיוק נהרג מהפצצה ישראלית, מה לעשות, השמיד סטיל ומסוק, ומה לא, עד שתחושת הכוח שלו גוברת. כפי שכבר כתבנו באתר, הוא מתנהג בקהיר כפי שמנצחים כמוהו מתנהגים. עכשיו, שיכור כוח, הודיע ח’אלד משעל שהוא רוצה לבטל את אש”ף כנציג היחיד של העם הפלסטיני, וברור מי יהיה הנציג החדש.
הסינדרום הוא מאוד מעניין: חמאס הודיע את המצאותיו הפרועות, ערוץ ואתר אלג’זירה פרסמו אותן ביחוס לחמאס ובהבלטה, וחמאס אמר: אם הדברים התפרסמו באלג’זירה, כנראה שזה גם נכון!
המצרים הרי יכולים להמשיך בתיווך שלהם לנצח, הם רק מרוויחים ממנו. אלא שאלינו הקסאמים והגראדים כבר חוזרים.
◄מאמר חובה, מענג במיוחד: מלכת הלילה וחמאס, שנמלט אל ממלכת ההזייה. מה זה אומר על הפסקת האש?
היום הגיע ח’אלד משעל לטהראן להיפגש עם הפטרון שלו, מחמוד אחמדינג’אד, שני הפנטזיונרים של המזרח התיכון, המחריבים את אומותיהם. זה מרעיף מחמאות על זה, זה מגבב עוד שקרים על זה. מסכן מי שסמך על המתווך השני, המצרים. שילך ויראה מה עלה עם המתווך הראשון, התורכים. וגם על זה כבר נאמר, היכן שהוא: מִן סַמַעַ אלנַצִיחָה, נַגַ’אַ מִן אלפַדִיחָה.
