גרוש בכד ריק

כמה רעש וצילצולים השמיעו אצלנו שרי הממשלה בימים האחרונים, משר הביטחון ועד לאחרים, כמה רהב תפל, על התגובה הישראלית “שתבוא”, בזמן המתאים והנכון, על שיגור הטילים המאסיבי ביום העצמאות מרצועת עזה אל תוך מדינת ישראל. דבר, כמובן, לא נעשה, ועל זה אמרו כבר חז”ל: “אִסְתְרָא בִלְגינָא קיש קיש קָרְיָא”, דהיינו  גרוש אחד בתוך כד ריק משמיע רעש גדול. 
אך הלוואי ובכך היה נגמר הנזק.

בהתערבות המשלחת הביטחונית המצרית השוהה ברצועת עזה, בראשותו של הגנראל בורהאן חמאד, הגיעו הצדדים לתוצאות הבאות, והדבר פורסם בעיתונות הערבית: ששת הארגונים המאוגדים ביניהם נגד ישראל הסכימו לחדש את ה”רגיעה” (תהדאה) מול ישראל, אך הזהירו שיחדשו את שיגור הטילים מרצועת עזה אם ישראל “לא תעצור את פעולותיה בגדה המערבית”. במילים אחרות, חמאס וייתר ארגוני הטרור מאוד מעוניינים להביא את הרגיעה גם לגדה המערבית, שכן אם על עזה הם כבר השתלטו, על הגדה עדיין לא. הם זקוקים לכך מאוד.

הארגונים החברים בקואליציית הפלגים נגד ישראל הם: פתח, חמאס, הג’יהאד האסלאמי, החזית העממית לשחרור פלסטין, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, וועדות ההתנגדות העממית.
 

כך יצאו הפלסטינים מן העימות הזה וידם על העליונה כמה פעמים: ראשית, ביום עצמאותה של ישראל הם הזכירו לה כי על חרבה תחייה, וכי ההתשה נגד “האוייב הציוני” נמשכת; שנית, הזכירו לישראל כי יש להם מאזן אימה מולה, וכי הם שומרים לעצמם את החירות לתקוף את ישראל בכל פעם שירצו. מתי שיתחשק להם, כלומר הם הצד החזק במאזן הזה; ישראל הפכה לסוג של בת חסות. ירצו יפגעו, לא ירצו תימשך הרגיעה; שלישית, ישראל חסרת הכבוד העצמי מוכנה בכל מיקרה לנהל איתם משא ומתן דרך המצרים, עובדה. ולבסוף, הם מצליחים להרחיב את מאזן האימה גם לגדה המערבית.

הייתי רוצה לראות שנשיא מצרים מובארק, ששלח את המשלחת הביטחונית שלו לעזה, היה מוכן להידבר ולוותר לטרור התוקף את מצרים. ראו מה הוא עושה לארגונים האסלאמיים רק בשבוע האחרון. הוא את המזרח התיכון הרי מכיר.

מאמרים נלווים:   פוטיומקין מבקר ברמאללה         לכודים בכישוף     אין כסף לאוכל