[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
ושוב ייפתח בקרוב מפגש של מדינות רבות “לסיום הסכסוך בסוריה”, כפי שמציג זאת שר החוץ האמריקני ג’ון קרי. ובכן: “סיום” לא יהיה; אין זה “סכסוך” אלא מלחמה גלובלית; ואין עוד “סוריה”. ולכן, ארצות הברית, רוסיה וכמה מדינות אירופאיות משחקות באשליות, והשטח הנטוש, שפעם היה סוריה ועיראק, ימשיך להיות זירה לסופה אדירה. גרוע מזה, גם לבנון, ירדן, סעודיה וטורקיה נגררות בעל כורחן אל מוקד הסופה, ומתברר שהיא חזקה מהן. שנת 2016 עלולה להיות קריטית לכמה מהן.
ראשית, מדובר כאן על מלחמת העולם הסונית-שיעית, שנמשכת כבר 1,300 שנים, ותימשך עוד 1,300, ולכן, יש לפתור קודם את הסכסוך הסוני-שיעי, לפני שניתן לעשות משהו ב”סוריה”. הקרע העדתי הזה משרטט בבירור את המחנות: המחנה השיעי שבו נמצאים איראן, ממשלת בגדאד, ממשלת דמשק, חיזבאללה, חלק מהכורדים והרוסים; ומנגד, המחנה הסוני, שבו נמצאים ארדואן, סעודיה, מדינות המפרץ ברובן, אלקאעדה (דרך ג’בהת אלנוסרה, הזרוע שלה בסוריה), המורדים הג’יהאדיסטים, חלק מהכורדים, ובמרחק, אך באותו מחנה, “המדינה האסלאמית”. אל הציר הסוני חובר המערב.
כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
מדובר במלחמות בתוך מלחמות, ובאינסוף מלחמות משנה. כולם טוענים שהם פועלים נגד דאעש, כדי לרמות את האמריקנים, אך בפועל מנהלים את המלחמות העדתיות-אתניות שלהם. הטורקים משמידים את מחתרת ה- PKK הכורדית; הרוסים משמידים את הג’יהאדיסטים הסונים, שיכולים להיות אלטרנטיבה לאסד בעיני המערב, הצבא העיראקי (שהוא כבר שיעי ברובו) משמיד את הכוחות הסוניים בעיראק, ולאיראנים טוב שמעסיקים את הסונים בסוריה ובעיראק, כך הם לא יגיעו לשטחם מהר כל כך. הסונים עצמם מפולגים למאות מיליציות עויינות זו לזו. איך אפשר להתיר את הפלונטר הזה? זו שנאה ששום צד לא יכול לוותר בה, משום שאז הצד השני יכחיד אותו. הג’יהאדיסטים הסונים הרי נשבעו לחדור ללבנון, ולשחוט שם את כל השיעים. בדמם של העלווים בכוונתם להרוות את מימי הים התיכון. אז לוותר? המלחמה כבר מזינה את עצמה, והיא רק מתרחבת. מבוי סתום.
לנוסח המלא של המאמר הזה
האינטרסים העדתיים גוברים על שיקולי המלחמה בדאעש. מבחינת הסעודים, מי יותר מסוכן השיעים או דאעש? השיעים, כמובן, וכך כמובן גם מבחינת ארדואן. אז למה שיילחמו באמת בדאעש? אסד חייב את דאעש, כי אז המערב עשוי לתמוך בו, בלית ברירה; ודאעש חייב את אסד, משום שאז הסונים יתמכו ב”מדינה האסלאמית”, בלית ברירה. עכשיו, עם 150 מליארדי דולרים שהאמריקנים יפשירו לאיראנים, הנשק הרוסי יזרום עוד יותר לשטח, והאש העדתית תעלה עד לשמיים. איראן נגד טורקיה, טורקיה נגד בגדאד, טורקיה נגד רוסיה, מעגלי הזעזוע ממשיכים להתרחב.
ויש את נוכחות “המדינה האסלאמית”, מגנט עצום לעשרות אלפי מתנדבים, הזורמים אליה מכל העולם. המערכת הג’יהאדיסטית יצרה מערכת של “מכונת נצח” (“פרפטום מובילה”) עם אירופה: אלפי קיצונים זורמים מן המזרח התיכון לאירופה, ואירופה שולחת אלפי מתנדבים קיצונים אל “המדינה האסלאמית”. את התהליך הזה כבר אי אפשר לעצור. ונניח ששטח “המדינה האסלאמית” ייכבש בידי המערב, אז מה? מתוך 80,000 לוחמים ייהרגו 20,000, והייתר יעברו לאירופה, לזעזע אותה עוד יותר.
עוד מאמרים קצרים של ד”ר גיא בכור
בריאה מול בריאה, אש מאש: המזרח התיכון נולד מחדש
ולבסוף, המזרח התיכון הערבי כבר מת, והגירת המיליונים רק תתעצם. שלושה מליון בשנת 2015, חמישה מליון בשנה הבאה (26% מתושבי העולם הערבי רוצים להגר למערב). החזקים כבר נטשו והיגרו; הכלכלה היגרה; הכוחות המובילים היגרו, ולא יחזרו עוד לעולם. והגרוע מכל? גם התקווה נטשה. הדמונים הכלואים כבר השתחררו, ותיבת פנדורה זו של מדינות ערב הגוועות, לא תיסגר עוד בדורנו, בין אם המערב האומלל ירצה, ובין אם לא. עם הכניסה החודש לשנה הששית של “האביב הערבי”, זה כבר בלתי הפיך.
(פורסם בידיעות אחרונות, 10.12.15)
[face-book-like]
מי שעדיין לא הצטרפו למועדון ג’יפלאנט מוזמנים להצטרף כאן:
