מאת ד”ר גיא בכור
צה”ל והשב”כ עצרו הלילה לא פחות מ-33 בכירי חמאס ביהודה ובשומרון, בהם שר החינוך, נאסר א-דין אלאער, ארבעה ראשי ערים משכם, מקלקיליה, בידיה ואל-בירה. כמו כן נעצרו שלושה חברי המועצה המחוקקת. כל העצורים חברים בתנועת חמאס. אין זו הפעם הראשונה שבה צה”ל עוצר בכירים בחמאס, והפעם האחרונה שבה יצא צה”ל למבצע דומה היתה בעקבות חטיפתו של גלעד שליט. בנוסף נעצרו גם חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית חאמד ביתאווי, וראש עיריית שכם מטעם חמאס, עדלי יעיש, כולם יצאו ונכנסו בלי סוף בבתי הכלא שלנו.
ואני שואל: לשם מה?
אחת הסיבות המרכזיות לפרוץ המלחמה הנוכחית, שפתח חמאס כנגד מדינת ישראל היא צניחת הפופולריות שלו, והעובדה שלא הצליח להתרומם מן המשבר שהעולם כולו כפה עליו, אפילו כאשר צירף את פתח כתנועת עידוד בממשלתו. והנה באה עכשיו ממשלת ישראל ובמו ידיה מגבירה מחדש את הפופולריות של שרי הממשלה ואנשי תנועת חמאס, שכן בכך היא מציגה אותם כקורבנות הכיבוש ופשעיו. אסמאעיל הנייה קיבל היום שי לחג מממשלת ישראל, אשר פשוט אינה יודעת איך להתמודד עם המצב אליו נקלעה. הרי שר החינוך א-שאער עצמו כבר ישב בכלא ישראלי, נעצר שוב בפרשת גלעד שליט ושוחרר.
אם הכוונה היתה להציב קלפי מיקוח הרי שהנסיון מראה שאין בכך שום תועלת. אם יש לפלסטינים כ- 9,000 אסירים בכלא הישראלי, אז יהיו להם 9,033, אין זה משנה להם הרבה. את הנאיביות של קלפי המיקוח כבר ניסינו מול חיזבאללה ומול חמאס, לשווא. אנו חושבים שהם חושבים כמונו, דהיינו ירתמו כל כולם לשחרר את האסירים הללו. זוכרים את מגורשי מרג’ אלזוהור בראשית שנות התשעים, שה”קייטנה” שסידר להם יצחק רבין בדרום צלבנון חיברה אותם לחיזבאללה ולטרור המתאבדים שלו, וכאשר חזרו לכאן החלו לפעיל אותו?
אם היתה חשיבה לעזור במעצרים הללו ברמה הצבאית האופרטיבית, אזי איפה התועלת? האם מדובר בבכירים בזרוע הצבאית של חמאס? חטיפה נניח של מפקדי מבצעים לשם גביית מידע, אפשר להבין. אך את ראשי המועצות והשרים? איזה מידע צבאי או בטחוני כבר יש להם?
המעצר רק גורם נזק בינלאומי בלי תועלת. אם נניח היו מחסלים את בכירי הממשלה, ובראשם איסמאעיל הנייה, אפשר היה לאזן את הנזק התדמיתי בתועלת כלשהי, שכן יש בכך הצהרה הרתעתית חשובה. אך ממילא כל העצירים מהלילה ישוחררו בזמן זה או אחר.
מעצר של אדם כמו א-שאער בכלא ישראלי הופך אותו למועמד עתידי לראשות חמאס. האם לישראל אין במה להתעסק אלא בפריימריס אפשריים בתוך חמאס, ולהתערב בכך בפופולריות של מנהיגי האויב?
ואולי הכוונה לתת תחושה לציבור הישראלי שעושים משהו נגד הקסאמים? ובכן, להערכתי התוצאה המושגת היא הפוכה. הצעד הזה רק מעיד עד כמה חסרת אונים ישראל במלחמתה במשגרי רקטות פשוטים באמצעות מטוסי קרב.
אין ספק, המטריקס היכה שוב בממשלת ישראל, המבצעת בדרך כלל את ההיפך מן המתבקש. ובאשר לשאלה מה יש לעשות בעזה, ולאופציות הצבאיות רבות העוצמה + הכנסת כוח בינלאומי חזק מיד לאחר מכן – כבר נלאיתי מלכתוב.
מאמרים קשורים:
החיים במטריקס
