אלה כבר לא רק הרציחות הרגילות, חיסולי החשבונות, השריפות המכוונות והנקמות, אלה כבר קרבות לכל דבר. המראות מזכירים את “סוריה”, וזה כבר לא רחוק מכך.
כך, למשל, ריב החמולות בישוב טורעאן, בגליל התחתון, נמשך כבר חודשים, כולל חיסולים הדדיים בין החמולות. היום בטורעאן: מטולי רקטות, רובים, פצצות ובקבוקי תבערה:
ב”תקשורת” המימסדית בישראל כבר לא נהוג לדווח על המציאות, את זה אנחנו כבר יודעים, ולכן בקושי תמצאו את זה שם, אך החברה הערבית בישראל מתפוצצת לתוך עצמה, ורבים מהגרים, או מתכננים להגר.
מי אשם? “הרשימה הערבית המשותפת”.
הח”כים שלה עסוקים בכיבודים האישיים, במשכורות מהיהודים, ובמיקומים שלהם (איזה מריבות יש על זה..), וכמובן בפרוייקט הדגל שלהם: הבדלנות ממדינתם. הם כה עסוקים בזה, עד שנטשו את החברה שבחרה בהם. הם חושבים יותר על רמאללה ועל המלחמה בישראל, מאשר על טורעאן, אום אלפאחם, טייבה, סכנין או טירה. עד לאפיפיור הגיעו, להילחם במדינתם, ובינתים החברה שלהם נגמרת. היא במצב של יאוש מההנהגה הזו.
כך כשל פרוייקט הבדלנות של רמאללה (“עצמאות”); וכשל פרוייקט הבדלנות של “המשותפת”, שאין בה שום דבר משותף. אלמלא חיו במדינת חוק וסדר, היא ישראל, המצב היה כבר מזמן “סוריה”, כולל חורבן מלא. הם על “אי המתים”, במאמר המפורסם, והכל מתאשר:
