פורסם לראשונה בתאריך 20.4.24 ועכשיו נפתח לכל – בימים ההיסטוריים האלה! הכל מתממש
להפציץ פה ושם לא יפיל את המשטר בטהראן, ואולי אפילו יחזק אותו בדעת הקהל שם, שתתלכד סביבו. לפניכם תוכנית סדורה ואפקטיבית להפלת המשטר הח’ומיניסטי בחוכמה, כאשר במערב כבר מבינים את מסוכנות משטר הרוע הזה לסדר העולמי, להם עצמם, ומוכנים להירתם. אלה קצוות שיש חובה לקשור עכשיו ביחד, מיוחד לחברי מועדון ג’יפלאנט, ומחיר המינוי ירד, עד לסיום המצב המיוחד בו אנחנו נמצאים. למה לא לנצל את זה? לפניכם מאמר אסטרטגי.
מאת ד”ר גיא בכור
שיטת הלחימה הקלאסית היתה לצור על עיר בצורה, בניסיון להפיל את החומה, או לבקע אותה. אך צורת הלחימה הזו היתה ארוכה, מסורבלת, וגבתה אבידות רבות: עצם האיום החיצוני ליכד את הנצורים בפנים סביב המנהיגות שלהם, נוצרה תחושה של אחדות גורל, ונחישות להילחם באופן נואש. החומות היו גבוהות, עם פתחי ירי צרים ויעילים, פתחים לשפיכת שמן רותח, וחומות פנימיות, במקרה שאחת החומות נפלה. צבאות לעיתים לא יכלו להרשות לעצמם שנים של מצור, בשל התפתחויות פנימיות, והיו נוטשים לעיתים, כך שבשיטה הקלאסית הזמן היה כלי נשק רב עוצמה (בתמונה למעלה: חומות יריחו/פרס).
עם השנים נולדו תובנות צבאיות חדשות: העוצמה המופגנת והיהירה של המבצר היא בעצם אשליה, משום שמאחורי החומות האלה לכודים אנשים, מפוחדים ואפילו נואשים. גם המנהיגות בפנים אובדת עצות לנוכח המצור הממושך, ואין לה על מה להסתמך, אלא על הקירות העבים.
החומות מסתירות חולשה גדולה בפנים, והרעיון החדש היה לעקוף אותן, ולהגיע ישירות אל הפנים. זה יכול להיות מילולית, כלומר לחפור מנהרות ומחילות מתחת לחומות, ובכך לערער את עוצמתן, או נכון יותר להגיע אל האנשים שבפנים, ולפתוח דרכם “חזית פנימית”. הם כבר ימסרו את מפתחות העיר לתוקפים, או שהעיר תקרוס מאליה.
כלומר, לא לתקוף מהחוץ פנימה, אלא מהפנים החוצה.
זו היתה התוכנית של כיבוש טרויה, לאחר שנים של מצור: להחדיר בעורמה לוחמים פנימה, כדי שהם יפתחו את השערים, תוך הסתמכות על תמימות הטרויאנים. זו היתה תוכנית הרומאים להפיל את חומות ירושלים לאחר תקופה ארוכה של מצור: בהסתת היהודים להילחם אלה כנגד אלה, וכמו כן העבירו הרומאים חלק מן הלוחמים היהודים אל המחנה שלהם. מתעד המרד הזה, יוספוס פלאביוס, היה אחד ממפקדי המרד היהודי (היה מפקד המרד בגליל), ואז הוא נקרא יוסף בן מתתיהו. לאחר שנפל בשבי, לטענתו, הוא ערק אל שורות הרומאים כנגד המרד, תוך הסגרת סודותיו.
אנשי טרויה הטיפשים רוקדים סביב הסוס, אותו חשבו כמתנת האלים, אך היה בפועל חורבנם; הם רוקדים סביב החתירה מתחת לחומות העיר שלהם, בלי להבין דבר מן המזימה, שהצליחה, כמובן. גם אצלנו לא הבינו את המזימה: החל מהכנסת העובדים העזתים לעבוד בישראל, ועד לשימוש המניפולטיבי בבג”ץ ובערכים הדמוקרטיים שלנו. מי שלא הבין היו החומות – המימסד הבטחוני אצלנו, ותחתם האויב חפר.
האם פגיעה ישראלית במתקן זה או אחר באיראן תשנה משהו? האם היא תחליש את המשטר או תפיל אותו? בדיוק להיפך, היא תחזק אותו, שכן הוא יציג את עצמו כמכנה המשותף המינימלי של כל העדות וההדתות, שישראל מנסה לקעקע, ולכן על כולם שם להתלכד מאחוריו.
המשטר האיראני מעוניין בהתנצחות עם ישראל שלא תסכן אותו, משום שכך הוא יפנה את תשומת הלב החוצה מאי השקט והזעזועים הפנימיים המוסתרים. לשם כך המשטר גם קידם את איבראהים ראיסי, שכינויו שם “התליין”, לתפקיד הנשיא, כדי שידכא כל נסיון של מרידה חדשה.
ראיסי הוא השוט כלפי פנים, לא כלפי חוץ.
כאשר מביטים בגרף הזה, מבינים את הכל.
זהו התוצר לנפש באיראן, ועכשיו מבינים שהוא היה בשיאו בסוף ימי השאה, כלומר לפני כ- 45 שנים, ואז, עם הגעת המהפכה (ומלחמת איראן עיראק), הוא קרס, ועד היום לא השתקם.
לו היה השאה ממשיך, איראן היתה היום אחת המדינות העשירות בעולם, שכן זו מדינה בעלת פוטנציאל כלכלי עצום בגלל הנפט, הגז ,וייתר המחצבים, עם אוכלוסיה משכילה (וגם זו היתה עבודת השאה, שכפה על נשים ללמוד, ואפשר לימודים לכל במסגרת הרפורמות שלו):
מן הגרף מבינים שאפילו הסנקציות החריפות שהטיל הנשיא הקודם טראמפ על איראן הורידו מעט את התוצר לנפש (ל- 5,000 דולר), וזה לא היה דרמטי, משום שאיראן המשיכה למכור נפט בחשאי לסין. הגיע ביידן, הסיר חלק מהסנקציות, ושוב התוצר לנפש עלה, ועדיין לא בהרבה. עדיין רחוק מאוד מהשיאים של השאה.
אצל הפלשתינאים, הרוב הגדול תומך בחמאס ובאיסלאמיזם. באיראן הרוב הגדול כבר הבין את גודל האסון שהנצח האיסלאמי המיט עליו.
רק ניתוק אמיתי בין איראן לסין – יכול לגרום לכלכלה שם לקרוס, והמטבע המקומי, הריאל, הוא כבר 700,000 ריאל לדולר אחד, לעומת כ- 550,000 רק לפני חודש. השטח בשל ותוסס.
זה אומר, שיש להודיע לסין שהנכסים שלה בארה”ב, במיוחד המוסדות הכספיים שלה, יהיו נתונים לסנקציות כבדות של מילארדי דולרים, אם תמשיך לייבא נפט בחשאי מאיראן, והסינים לא יזלזלו באיום כזה. שרת האוצר האמריקאית, ג’נט ילן, כבר הודיעה שהיא שוקלת לצעוד בנתיב הזה, וזה חייב להיות נחוש מאוד. מימשל אחר בוושינגטון בעוד כמה חודשים יכול להיות חריף אף יותר.
תאמרו שכבר שנים רבות מנסים לבצע את המהלך הזה, אך כפי שנראה מיד, יש להוסיף לו צעדים נוספים בתוך איראן, ולנתק בין איראן לסין בכל הכוח.
היה זה מימשל ביידן שחשב שהוא יגלה “רצון טוב” כלפי המשטר בטהראן, ולכן הסכים באופן אסוני להסיר את הוטו שלו במועצת הבטחון על ההצעה לבטל את האיסור על איראן לייבא ולייצא נשק. כתוצאה מכך, מוכרת כיום איראן עשרות אלפי כטב”מים לרוסיה, להפציץ באוקראינה, והיא גם ספקית נשק למדינות נוספות, וכן קונה מהן.
להחזיר היום את הסנקציות האלה כבר אי אפשר, משום שרוסיה וסין יטילו וטו, וכך התחלפו התפקידים: בעבר החזיקה ארה”ב בוטו על הסרת הסנקציה, וכיום רוסיה וסין מחזיקות בוטו על החזרתה.
כמו כן, מימשל ביידן הסיר חלק מן הסנקציות על מכירת נפט איראני, למשל למדינות כמו עיראק, ויש חובה להחזיר את האיסורים האמריקאיים האלה בכל העוצמה. הזהרנו מפני הסרת הסנקציות האלה בזמן אמת:
איראן היא משטר החי בזכות הנפט בלבד, ואם זה ייפגע, המשטר יימצא בבעיה קיומית, ובוודאי שכל הפרוקסים שלו ישלמו מחיר קיומי, וייחנקו: מחיזבאללה ועד בשאר אלאסד, מהמיליציות השיעיות בסוריה ובעיראק ועד לחמאס והחות’ים. כך היה בזמן הנשיא טראמפ, כאשר ארגוני הלווין התרוששו.
אלא שזו רק המעטפת והקטליזטור של התוכנית.
הביטו במפת העדות והדתות של איראן: כל עדה כזו היא נכס, משום שכולן, ללא יוצא מן הכלל, רוצות להתפטר ממשטר האייתולות החזק, אך הן לא זוכות לתמיכה בינלאומית במאמץ הזה.
לא אובמה רצה בהפלת המשטר, איתו קיווה להגיע לסיכומים, ולא טראמפ, שרצה עיסקת גרעין טובה יותר עם אותו משטר. יש להודיע שאת המשטר הזה, שלא היסס לתקוף ישירות את ישראל, ומפעיל טרור שיעי בכל העולם – יש להפיל.
איך היו מילות ההמנון האיראני הלא רשמי בתקופת השאה? “או איראן, הארץ המשובצת אבני חן” (ای ایران, ای مرز پر گهر).
כל צבע כזה במפה הוא אבן חן, כנגד המשטר. אכן, ארץ המשובצת אבני חן.
בניגוד לצפון קוריאה המונוליטית, הרי שהמפה הזו אומרת הכל, והיא מכילה עולם ומלואו של שנאה עדתית ודתית. יש להגיע אל הקבוצות העדתיות והאתניות השונות והסבוכות במדינה, ולהפעיל אותן מבפנים החוצה, להפלת המשטר. הן רוצות בכך, וכמהות לכך.
העדות גם יילחמו במשטר מבפנים, וגם ימסרו את מפתחות המבצר לידי המערב הצר מבחוץ. המערב לא צריך להילחם או להתאמץ יותר מידי, מבפנים יעשו כבר את העבודה.
ראינו כבר בג’יפלאנט שוב ושוב כיצד איראן משובצת בעדות ובדתות, שכולן הן כבר עדות מיעוט: מהפרסים (שהם העדה הגדולה ביותר, אך הם כבר פחות מ- 50% בשל ילודה פחותה), האזרים, הכורדים, הטג’יקים, הבלוצ’ים, הערבים הסונים, הלורים הטורקמנים, ועוד. לזה יש להוסיף את השנאה לאיראן מצד כל שכניה, גם כן על רקע עדתי: מהטאליבן ועד לפקיסטן, מהשיעים הערבים ב”עיראק” ועד לאזרים באזרביג’אן, ועוד.
יש לעודד את חוסר שביעות הרצון, להמריד את העדות כנגד המשטר המרכזי, והן רק מחכות לזה. אלה יהיו הפרוקסי הנאמנים ביותר, משום שהם עושים זאת עבור עצמם.
זו השיטה בה פעלה ארצות הברית להפלת בשאר אלאסד: לעודד את הקבוצות היריבות כנגד המשטר. היא היתה מצליחה באופן מזהיר, אלמלא התערבה רוסיה בשנת 2015 כדי לשתק את המהלך האמריקאי, ולהציל את משטרו של בשאר (במחיר החרבת “סוריה”), משטר שגם היום חי על כרעי תרנגולת, חסר יכולת חיות אמיתית.
ובדומה למהלך ב”סוריה”, יש לספק נשק לקבוצות האתניות השונות, דבר שאין להן עכשיו. אם הכורדים יקבלו נשק, הם יעוררו מרד פעיל נגד המשטר וירתקו אותו, וכך גם הערבים הסונים בדרום (באהוואז), הבלוצ’ים המרדניים במזרח, שכבר פעילים אך זקוקים לנשק, והאזרים בצפון.
את הנשק הזה יכולה לספק ישראל, ויכולים לספק גם האמריקאים, ואחרים. זו הבטן הרכה של המשטר, ומזה הוא פוחד יותר מכל. סעודיה בהחלט יכולה להזרים נשק לערבים הסונים באהוואז (ח’וזיסטן) בדרום, ולבלוצ’ים הסונים במזרח. היא כבר עשתה את זה בעבר.
בעצם, התוכנית הזו שלנו אינה מקורית. היא העתק של מה שעושה איראן בעצמה: יצרה לעצמה סוכני משני במדינות השונות, והחלה לספק להם נשק. ארה”ב, בטיפשותה, הפילה את כל המנהיגות הסונית שבלמה את השיעים, מסדאם חוסין ועד למובארק, מעלי עבדאללה סאלח נשיא תימן ועד לדאעש ואלקאעדה, וכך נותרו השיעים לבדם במערכה. לא רק זאת, במסווה של מלחמה בדאעש הסוני, ארה”ב אף עזרה פיזית למיליציות השיעיות להשתלט על המרחב, והתוצאות בהתאם.
השטח ברחבי איראן כבר בשל ומוכן למרד גדול, היו כאלה כבר כמה, והמשטר האכזרי תמיד מצליח לדכא את המרידות, שאינן חמושות, בפעם האחרונה בסוף שנת 2022. השנאה כלפי המשטר היא אדירה:
ההתקוממות הרחבה נמשכה כחודש בסוף שנת 2022, אך דעכה בשל חוסר רצון במערב לסייע למורדים, כמו גם אכזריות המשטר:
אוקטובר 2022:
האכזריות של המתמרדים ברחובות כל הערים ברחבי איראן כלפי גורמי השלטון היא רבה, ואם הם תופסים איש בסיג’, המיליציה השומרת על המשטר, הם מכים אותו ברחוב, לעיתים עד מוות, ואי אפשר להסתיר עוד את השנאה כלפי המשטר הזה, שיש לו כבר הרוגים:
אוקטובר 2022:
זה כבר מתחיל להזכיר את הרצחנות במשטר הסורי, ואת איבוד השליטה. ואכן, הדבר המדאיג ביותר את המשטר זה מחסום הפחד, שנראה שהולך ונעלם מיום ליום, וברגע שמיליונים יפסיקו לפחד, זה יכול להיות סופו של המשטר, שניוון את איראן עד כדי ריקבון. היום בטהראן הבירה:
מי ש”מכר” את המרידה הגדולה של 2022 היה מימשל ביידן, שקיווה אז להגיע ל”עיסקת גרעין” עם המשטר. כך ח’מנאי החזיק את נושא עיסקת הגרעין כמקור חסינות למשטר שלו. כיום אין כבר תקוות לעיסקה מפוברקת נוספת עם האיראנים.
ומי שחוללו את המרד האכזרי ביותר נגד המשטר – היו הכורדים, כולל שחרור ערים שלהם, אך לא היתה להם אספקת נשק, והמרד גווע.
בעבר, קראתי לא להתערב מסביב, משום שהיו סונים ושיעים, ואלה נלחמו באלה בהצלחה רבה, אך ארה”ב חיסלה את המנהיגות הצבאית הסונית, ולכן כיום המצב מתהפך, ויש לעודד את העדות והדתות המדוכאות מחדש.
חזית פנימית כזו יש לפתוח גם בלבנון, עם אספקת נשק לנוצרים, נשק שיכול להיות השלל מעזה, ופתיחת חזית צבאית פעילה מבפנים נגד חיזבאללה, לזנב בעורפו הלא מוגן.
כך פועלת כיום גם איראן בתוך ישראל: מנסה לעודד מתחים, שנאה ולהעצים את הקיטוב בחברה הישראלית. אנחנו קוראים להפעיל את אותה שיטה בדיוק כלפי המקור. גם השב”כ מודה שלאיראן יש תפקיד בליבוי השנאה בתוך ישראל בין המחנות השונים, וזה קל היום עם הרשתות החברתיות. זה קל גם בתוך החברה האיראנית מלאת המתחים והשנאה.
בנוגע לאישים, יש למצוא אדם מוביל מן הקבוצה השלטונית, ולהעביר אותו למחנה שלך, תמורת הבטחה שהוא יהיה השליט החדש. כך מעודדים הפיכה צבאית בתוך המרכז, משום שאם זו תגיע מן האגפים, היא תתקשה להצליח. זה חייב להיות מישהו מן המקורבים ביותר לשליט. זו קשירת קשר, אך היא קשה ומסוכנת. ככל שמספר המעורבים בקשר גדול יותר – סיכויי ההצלחה שלו נופלים, ולכן יש לשמור על מספר מעורבים נמוך ככל האפשר, מידור מוחלט, ולחשוף את הפרטים מאוחר ככל האפשר. כך, בעצם, הפילה ארצות הברית את השאה של איראן, כאשר קשרה קשר עם ח’ומייני, שישב אז בגלות בעיירה ליד פריז.
מה עשתה המהפיכה הזו? לקחה אומה נוצצת מלאה אבני חן זוהרות וצבעים, עם עתיד מזהיר, והפכה אותה למחנה מיואש ושחור של טילים חלודים, נטול חלומות. חזיונות אנושיים מומצאים ומרושעים, שטרפו את המציאות, כמו בסין הקומוניסטית.
הבשורה של האיסלאמיזם מזמן נגמרה ביאוש גדול. “אנחנו איראן, לא הרפובליקה האיסלאמית”, אומרים המתנגדים הרבים.
מילכוד הפחד מהלא נודע:
העדתיות והשבטיות הרבות בתוך איראן הן נקודות החולשה הגדולות ביותר של המשטר, אך גם נקודות העוצמה הגדולה שלו.
הכיצד? המשטר טוען כלפי בני העדות והדתות: אתם רוצים להיות סוריה נוספת? להרוג אחד את השני? אתם לא רוצים, ולכן תימכו במשטר, ששומר על מינימום של יציבות, וזה נכון.
אך אם תקום ממשלה איראנית גולה, שתכלול את בני כל העדות, תוך יצירת הסכמה לאומית, זה יכול לעבוד. הממשלה הזו תטען כל הזמן שתשמור על היציבות כאשר תעלה לשלטון, השמש תמשיך לזרוח, וכל אחד ימשיך בעבודתו. זו היתה השיטה של חומייני, שכאשר היה בגלות (עד 1979), חזר ואמר שאחרי המהפכה האיסלאמית “היציבות תימשך”, והוא חזר על המנטרה הזו פעמים רבות. בני אדם חוששים משינויים ומזעזועים, ולכן יש להדגיש את היציבות.
הכנס השנתי של האופוזיציה למשטר האיראני, בלה בורג’ה שליד פריז, בראשות המנהיגה מריאם רג’ווי, פעם מנהיגת “מוג’אהידין ח’לק” (לאחר בעלה, מסעוד), והיום נתמכת בידי בכירים אמריקאיים ואירופאיים. המוני המשתתפים שרים כאן את ההמנון האיראני הלא רשמי של תקופת השאה: “או איראן, הארץ המשובצת אבני חן” (שאוזכר כבר למעלה, 2:20).
האם יש לה סיכוי? כרגע לא, במיוחד שהמוג’אהידין מוגדרים עדיין כארגון טרור במערב. אך אם האמריקנים יקימו ממשלה איראנית גולה, הכוללת את כלל המרכיבים העדתיים, הפרסיים (שיעים), הכורדיים (ברובם סונים), האזריים (שיעים), הבלוצ’ים (סונים), והערבים (סונים), תוך הבטחת משטר פדרטיבי (כמו בעיראק), או חלוקה אתנית מוסכמת מראש – זה יכול להצליח. בכל מקרה – אין למתנגדים מה להפסיד, רק להרוויח.
אם כלל המרכיבים ישכילו להתחבר, ולהבהיר לציבור באיראן שביום בו יעלו לשלטון היציבות תימשך – זה אפשרי. דמות מלכדת מן העבר, בנו של השאה המודח, יכולה להוסיף משקל בינלאומי לממשלה הגולה הזו, ולא ברור מדוע היא עדיין לא קמה. היא תהיה האיום הגדול ביותר על המשטר.
השילוב הזה של:
🟧 בידוד איראן
🟧 חנק כלכלי
🟧 תמיכה במיעוטים באופן צבאי לבצע מרידות פנימיות, כולל אספקת נשק,
🟧 ואופציה למשוך בכירים אל המחנה המערבי –
השילוב הזה יעבוד, אם יבוצע בנחישות ובשיתוף פעולה מערבי. זו גם נקודת החיבור שלנו אל מדינות המפרץ הפרסי הסוניות. זהו הדבק המחבר הקיומי, שכולם כל כך מחכים לו, תוך עקיפת המיכשול הפלשתינאי, וגם כאן, איראן היא דווקא הזדמנות גדולה.
הכלים מוכנים להפעלה, והם קיימים. עכשיו יש לשחק בהם, והכל אפשרי בארץ אבני החן הנסתרות:
או איראן, או ארץ משובצת אבני חן,
אדמתך היא מעיין נובע של יצירה.
מחשבות רעות יהיו תמיד רחוקות ממך,
הלוואי ותישארי ניצחית לתמיד.
מיוחד! במאמר הזה הלסת תישמט לכם, עם הנתונים הכלכליים החדשים של ישראל. זינוק מטורף, כמוהו לא ידענו מעולם?
בזמן מלחמה: קרן המטבע הבינלאומית IMF פרסמה עכשיו את הנתונים הטריים של מדינות העולם, התוצר, התוצר לנפש, מספר אוכלוסין ועוד כל כך הרבה. האם עברנו את ה- 700 מיליארד דולר תוצר, לקראת הטריליון הראשון? יש הישג מטורף בתוצר לנפש? האוכלוסיה מזנקת? במאמר הזה תמצאו את הגרפים הבלעדיים שלנו, עם השוואה למדינות רבות בעולם, טרי טרי. אירופה אבודה? הערבים נעלמו? המעצמות? לפניכם מפת...
קרא עוד
חיסול תיאוריית “קורי העכביש”? והקרב על בינת ג’בייל
המקום בו השמיע חסן נסראללה את נאום "קורי העכביש" עומד עכשיו לפני מחיקה וכיבוש? קרב הגבורה על העיירה בינת ג'בייל מתנהל עכשיו, מהי תמונת המצב, מפות הקרב, והמשך כיבוש דרום לבנון? האויב רואה סמליות רבה במערכה הזו וגם אנחנו, לחברי מועדון ג'יפלאנט, כולל הסרטונים. האם קראנו מראשית המלחמה לחסל את תיאוריית "קורי העכביש"? מתממש: בינת ג'בייל היא עיירה שיעית גדולה יחסית, שנמצאה...
קרא עוד
ימים אחרונים: האם מלחמת איראן היכתה קודם כל את אירופה?
הנתונים הקודרים לא מפסיקים לזרום מאירופה, והמלחמה, עם חסימת מיצרי הורמוז וההתקפות על מתקני האנרגיה, גרמה למשבר חמור יותר ממה שציפו. מהם הנתונים באופן מפורט, למה זה אסון מצטבר, למה למנהיגות שם אין מענה, למה לא תהיה לעולם צמיחה גבוהה באירופה, וכל זה בסחף הולך וגובר לעבר מלחמה עולמית גדולה. לחברי מועדון ג'יפלאנט, שיודעים, וידע היום הוא מצרך נדיר. להיערך בזמן, למי...
קרא עוד
