מאת ד”ר גיא בכור
אֵין בָעוֹלָם דָבָר
רַך
גָמִיש
ורָפוּי מֵהַמַיִם
גַם בְמִתְקָפָה
עַל הַיַצִיב וְהַנֻקְשֶה
אֵין יָעִיל מֵהַמָיִם
הָיִיתִי אוֹמֵר שֶלַטַאוּ
יֵש אֹפִי כְמוֹ שֶל מַיִם
שְנֵיהֶם מְקַבְלִים כָל צוּרָה
וְנִמְצָאִים
צָבָא נֻקְשֶה
אֵינו מְנַצֵחַ
עֵץ נֻקְשֶה
מְזֻמָן לַגַרְזֶן
הַנֻקְשֶה
וְהַכָבֵד
תָמִיד
לְמַטָה
הַגָמִיש
וְהָרָפוּי
זָקוּף
יִהְיֶה
אומרת חכמת הטאו הסינית העתיקה: היכולת להשיג ניצחון היא היכולת להשתנות לפי היריב, וזה בדיוק מה שנחוץ לנו עכשיו בחזית הדרום. להפוך לחסרי צורה. עם עזה יש לעבוד נכון: לא גייסות מסורבלים וחטיבות, בהם ניתן לזנב ולהכות, לא שיגרה, אלא לוחמת גרילה נעלמת, חסרת צורה, להופיע, להכות ולהיעלם שוב. לילה לילה, שעה שעה. שהאויב תמיד יהיה במתח ובלחץ מהיכן נצוץ לו, ומה אנחנו מתכננים. בכל יום מופיעים במקום אחר, ושוב נעלמים. מטרות מפתיעות, דרכי פעולה לא שגרתיות, כמו המים שתמיד מקבלים את צורת כלי הקיבול שלהם. המסתוריות, ההפתעה, כל אלה יוצרים פחד, ומעניקים לנו כוח. זה מה שנחוץ לנו עכשיו בעזה מול האויב. סבלנות של מים, והעוצמה אדירה של המים, שאי אפשר לעמוד נגדה.
במאמר קודם על הטאו וועדת וינוגרד, הצגתי לכם את כלי נגינה אהוב עלי, הג’וקין הסיני העתיק, והצגתי סרטון וידאו. רבים אולי לא הבינו למה אני מקרין אותו דווקא, מתוך קטעי הנגינה המרובים של הג’וקין. עכשיו נבין. אחד העקרונות החשובים של הטאו העתיק הוא: המים. המשתנים, הזורמים, הגמישים, משנֵי הצורה. הם מהות ההצלחה, ההשרדות והחיים. כל כך הרבה צורות של מים יש בסרטון הזה. המים שקופים אך הם בעלי עוצמה רבה, הם נשפכים, נאגרים, מתאיידים, מכילים ומוכלים. נראים, ובלתי נראים. מאירים, ומוארים. חשוכים, ומחשיכים. המים מצילים, אך אפשר לטבוע בהם. הם מפתיעים תמיד. המים זורמים, אינם נעצרים, והם תמיד יגיעו ליעדם, אפילו אם יבלמו אותם.
הביטו שוב בוידאו תוך מודעות, הקשיבו למוזיקת הטאו, הביטו שוב ברוב קשב, ותבינו כיצד יש לטפל עכשיו בבעיית רצועה עזה.
מה קרה ביומיים האחרונים? המערכת חזרה לצורתה הקודמת, לפני ההסלמה האחרונה, יורים קצת על שדרות, ישראל בדרך כלל מתעלמת.
זוהי מערכת, שבה כולם בני ערובה של כולם, כולם לפותים בידי כולם.
חמאס הבין שהוא יכול לאבד את הכל, אם ימשיך להתגרות כך בישראל, דבר שאין לו אינטרס שיקרה, וכמו חיזבאללה ב- 2006 הוא ישר הכריז על ניצחון, ועכשיו מלקק את פצעיו, הכואבים לו מאוד. הרי אין בכלל קשר בין המצב בשטח לבין הכרזות האויב. מן הסיבה הזו הוא הפחית את השיגורים שלו, אך עכשיו הוא נקלע לצרה חדשה:
חמאס הוא בן ערובה של הג’יהאד, של הפתח ושל הכנופיות בדרום הרצועה. אם ירצה הג’יהאד הוא יירה מחדש לעבר ישראל (דבר שהוא אכן עושה), ויסבך את חמאס השליט ברצועה, תוך צמצום שיקול הדעת שלו.
אך גם הג’יהאד בן ערובה של חמאס, הריבון ברצועה, היכול להגבילו או לנטרל אותו, אם ירצה.
שניהם בני ערובה של ישראל,
שהיא בתורה בת ערובה שלהם.
הפלסטינים בני ערובה של מצרים, מעבַר חשוב שלהם לעולם,
ומצרים בת ערובה של האסלאם הפוליטי ותנועת חמאס.
גלעד שליט בן ערובה בידי החמאס,
והחמאס והפלסטינים כולם בני ערובה בידי גלעד שליט, שלא בטובתו.
כיצד נפעל עכשיו במערכת כה מסובכת בתוך עצמה, לפותה, אזוקה ומפותלת עד לבלי הפרד?
- חוזרים למערכת הישנה, שבה ישראל מתנתקת מעזה, ומאפשרת למצרים להיכנס ככל האפשר. מובארק כבר מוכן להעביר חשמל לעזה. אז מדוע ישראל העבירה זה עתה עשרות משאיות עם ציוד לרצועה, אם ברצונה להתנתק? הרי אספקת הדלק, הכסף, הגז ממשיכה לזרום מישראל.
- שלטון חמאס יישאר לעוד הרבה זמן, וחמאס הוא גם בעל בית בעזה. הניתוק בין הגדה לעזה אינו ענייננו, ואל לנו להתערב לטובת צד זה או אחר. זהו סכסוך פנים פלסטיני, המערֵב את ירידת הלאומיות ועליית האסלאם הפוליטי.
- הטאו מלמד אותנו: יש לפעול כמו המים, שהם גמישים, משנים צורה, ומפתיעים תמיד. רק המים יכולים לחדור דרך תסבוכת כה מורכבת, ולנצח אותה. ישראל זקוקה עכשיו ברצועה לאופי של מים. האם נדע להיות מתוחכמים במידה הנדרשת?
הציטוטים מתוך ספר הטאו לאוׁצה, תרגום והערות ניסים אמון, אבן חושן, 2003
◄אנא עיזרו לאתר שלנו, ושילחו את המאמר הזה אל החברים. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה. עיזרו לעצמנו להשפיע.
◄ניתן להירשם כאן, ולקבל את המאמרים ישירות אל המייל שלכם. המאמרים יישארו שלכם לתמיד.
ליומן המלחמה מס’ 3
“בית השבלול”: רעיון חדש ומהפכני לניטרול בעיית הרקטות מעזה
כלל הברזל, להבנה ולניהול בעיית עזה
