שיחות הגרעין בוינה התפוצצו בפועל, כאשר נציגי ארה”ב ואירופה נדהמו לשמוע עמדה איראנית נוקשה, יהירה ובלתי מתפשרת. לשולחן הגיעה משלחת איראנית חדשה, תחת פיקוח הנשיא החדש והנוקשה, אבראהים ראיסי. בראש המשלחת גם עומד אדם, שהגדיר בעבר את השיחות כ”בזבוז זמן”.
הדרישות העיקריות של האיראנים: ביטול מיידי של כל הסנקציות, כולל סנקציות רבות נוספות שאינן קשורות בגרעין; ודרישה להפחתת המחויבות האיראנית הגרעינית. מקורות מערביים אמרו שהשיחות היו “מטרידות” ו”מתסכלות”. האמריקאים הגדירו את דרישות איראן כ”לא מתקבלות על הדעת”.
בנוסף, הסוכנות לאנרגיה גרעינית הרימה ידיים בנוגע לפיקוח על מתקני הגרעין, ובפועל האיראנים עושים כרצונם, כולל ייצור אוראניום בצנטריפות מתקדמות במתקן התת קרקעי בפורדו. המוסדות הבינלאומיים הפכו לחלולים.
לא ברור אם המשא ומתן יתחדש ומתי, לאחר שלא התקיים ארבעה חודשים. לא ברור גם למה צריך “לחזור להסכם משנת 2015”, כאשר נשארו להסכם הזה רק ארבע שנים, ולכן יש מקום להסכם חדש, כפי שדרש הנשיא טראמפ.
ברור שבשיחות האלה המערב אפילו לא העלה את הזוועת שמחולל המשטר בטהראן לתושביו, או את הפצת הטרור שלו בכל רחבי העולם, כך שיש לו חסינות.
בגישה החדשה של איראן אשם מימשל ביידן, שהסכים להסיר שורה של סנקציות ללא תמורה, מה שאיפשר לאיראן לנשום מעט אוויר דרך סין. יש להחזיר את כל הסנקציות באופן מייד, ואף להחמיר אותן, אחרת לא יהיה שינוי בעמדה המשטר הקיצוני והמסוכן.
ג’יפלאנט צפה את העמדה האיראנית הזו, במאמרנו, שמראה מה קורה שם מאחורי הקלעים. אם האמריקאים היו קוראים את המאמר (ואולי קראו) הם היו מבינים מראש מה צפוי:
מבצע ההנחה הכפולה לקראת סיום:
