מאת ד"ר גיא בכור
סיבה מרכזית ששכנעה את אבו מאזן ל"חזור" לשיחות עם ישראל (חוץ מהלחץ האמריקאי הכבד) היתה שחרור אסירים, מתוך תקווה שזה יביא לו פופולאריות בקרב תושבי הרשות שלו, כפי שחמאס זכתה לפופולאריות לאחר שחרור גלעד שליט, אלא שזה לא קרה. לטכסים הליליים שלו, עם חזרת האסירים, מגיעים רק בני המשפחות, וההד הציבורי לכך קלוש. זה ממש לא סוחף את הרחוב הפלסטיני, ותקוותו של אבו מאזן, שבקרוב יהיה בן 79, לאיזו פופולאריות מאוחרת, נגוזה. כל ההתלהבות שמציגים קשישי פתח
עליך להיות מחובר כדי לצפות בתוכן זה
