באירוע נוצץ של לשכת המסחר ישראל – אפריקה, שהתקיים במלון דניאל בהרצליה, היה ד”ר גיא בכור הנואם המרכזי, והוא הירצה בפני שגרירי מדינות אפריקה בישראל והדיפלומטים מטעמן מעל לשעה (בשפה האנגלית). הוא פתח ואמר: “זו זכות והזדמנות חשובה עבורי, ועבור ישראל ואפריקה, משום שאיבדנו זמן יקר בפיתוח היחסים”. בהמשך הוא הציג את הנוסחה שפיתח לשגשוג של כל מדינה:
צבא חזק + כלכלה חזקה + דיפלומטיה טובה = שגשוג תמידי
וקבע שזו נוסחה נכונה לישראל, כמו גם לכל מדינה באפריקה. הוא הציג את עוצמתו הצבאית האסטרטגית של צה”ל, עם טייסות F-35, ועם צוללות מתקדמות בעלות פוטנציאל גרעיני (לפי פרסומים זרים); ואז את עוצמתה הכלכלית של ישראל, המגיעה למעל חצי טריליון דולר תוצר, ואת הגיאופוליטיקה של הגז הישראלי. ההרצאה היתה מחשמלת, והשגרירים הביעו עניין רב בנאמר. נושא המאבק בטרור הג’יהאדיסטי, המכה במדינות אפריקה רבות, עורר עניין מיוחד. “הישגים כאלה של ישראל אין אפשרות להסביר אלא בעזרה משמיים, ואני לא אדם דתי”, הוסיף.
“ישראל יכולה לעזור, וכבר עוזרת הרבה מאוד למדינות אפריקה בתחומי הבטחון והכלכלה, במיוחד לאור משבר המזון העולמי המתקרב, והן בתורן יכולות לעזור רבות לישראל בתחום הדיפלומטי”, אמר, תוך שהסביר מהם המרכיבים של ברית מדינית. “הזמנים בעולם כבר קשים, ובריתות הן מחוייבות המציאות, מדינה אינה יכולה להסתדר לבד”.
הוא תהה, איך יכול להיות שמדינות אפריקה רבות ניתקו את היחסים איתנו לאחר מלחמת יום כיפור 1973, “תוך הקשבה ללחצים הערביים, ואגב כך הזניחו את האינטרסים של עצמן. איבדנו זמן כל כך יקר, וגם ישראל הרשמית לא פיתחה כראוי את היחסים עם היבשת המתעוררת”.
ד”ר בכור סקר את העניין העצום שמגלות עכשיו סין, רוסיה וצרפת באפריקה, זאת לאחר ביקורים אחרונים של שר החוץ הרוסי לברוב ושל נשיא צרפת מקרון במדינות אפריקה. “לכל המדינות האלה, מבריטניה לצרפת, מהולנד לפורטוגל ועד לברית המועצות, יש מורשת קולוניאליסטית באפריקה, רק ליהודים מעולם לא היתה, וגם לא תהיה מורשת קולוניאליסטית כזו, תמיד היינו המדוכאים”. “ישראל אינה מעוניינת לנצל את אפריקה, כמו גורמים אחרים, היא מעוניינת ביחסים הדדיים ובוגרים של הסתייעות הדדית. אנחנו שכנים”.
לאחר הנאום ביקשו שגרירים רבים את המשך הקשר עם ד”ר בכור, והבינו שיש שינוי בישראל כלפי אפריקה. “ישראל צועדת לברית עם הודו והאמירויות, וזה מכפיל כוח לנו, ולכם”, הוא הוסיף, “ויש לנצל אותו”. כמו כן ציין ד”ר בכור את תחילת הפעילות של קרן העושר הישראלית, שמטרתה השקעה במדינות זרות בהתאם לשיקולים מדיניים. “כרגע יש בקרן רק שני מיליארד שקלים, אך תמלוגי הגז יעשירו אותה. הפוטנציאל שלנו ביחד הוא אינסופי, ולזה הקרן נועדה, היא כלי עבודה”.
ואלה המדינות ששגריריהן והדיפלומטים שלהן השתתפו באירוע: אנגולה, קמרון, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קונגו ברזוויל, חוף השנהב, אתיופיה, אריתראה, גינאה המשוונית, גאנה, קניה, ניגריה, רואנדה, דרום אפריקה, דרום סודאן, טנזניה וזמביה.
לאחר המפגש מטעם לישכת המסחר ישראל אפריקה (Israel Africa Chamber of Commerce), המבצעת פעילות עניפה ביבשת במקביל למשרד החוץ ואיתו, הצטלמו השגרירים ואנשי הלישכה ביחד, ד”ר בכור רביעי משמאל:
במהלך הנאום תהה ד”ר בכור איך יש מדינות אפריקאיות שעדיין מסכימות לתכתיבי העבר של הפלשתינאים, על חשבון האינטרסים שלהן עצמן. “אפילו בועידת הארגון לאחדות האפריקה האחרונה היו כאלה שהתנגדו למינוי ישראל כמשקיפה בארגון, בעיקר מדינות ערביות צפון אפריקאיות. איבדנו זמן יקר, אתם ואנחנו”. לאחר הנאום אישרו שגרירים שמדינותיהן עמדו על זכותה של ישראל להיות משקיפה, וכי זה המצב שיישאר.
לאחר הנאום, משמאל לימין: ד”ר איילה ויטנר, מנכ”לית לישכת המסחר ישראל אפריקה; השגריר אלכס גבריאל קאלולה (Alex Gabriel Kallula), שגריר טנזניה בישראל; ניסו בצלאל, נשיא לישכת המסחר ישראל אפריקה; וד”ר בכור.
“אני מאמין בכוח של אפריקה במאה השנים הקרובות. ההצלחה שלנו בישראל יכולה להיות ההצלחה שלכם, וההצלחה שלכם יכולה להיות גם ההצלחה שלנו. ביחד יש לנו יכולת לשנות את העולם”, סיים ד”ר גיא בכור את נאומו.
ברקע: הסרט “זכרונות מאפריקה” (Out of Africa), עם מריל סטריפ ורוברט רדפורד, בימוי: סידני פולאק, 1985. אפריקה נפתחת: אחת הסצינות היפות בתולדות הקולנוע: לגלות ולשנות את העולם, ביחד.
לא נמאס לכם לראות את המילה ‘התחברות’ בראש האתר? למה שהשם שלכם לא יפאר את האתר בראשו? איך זה ייראה? בוידאו:
לא מה שחשבתם: ההייטק הישראלי חוזר? איך זה בהשוואה לארה”ב, אירופה ואסיה?
מאמר מקצועי, כולל נתוני הגיוסים החדשים, וגרפים להשוואה מול ארה"ב, אירופה ואסיה (שצוללת, וזו הזדמנות מבחינתנו?), יש לכך השפעה גדולה על הכלכלה הישראלית, הנדל"ן והמסחר בכלל, בנוסף על הזינוקים ביצוא הגז והיצוא הבטחוני. יש לכך השפעה גדולה על הבטחון העצמי הלאומי. האם כדאי לרשום חברה בארה"ב? אל תחמיצו, לחברי מועדון ג'יפלאנט, שיודעים, וידע הוא בטחון. מאת ד"ר גיא בכורפתח דבר: תעשיית ההייטק הישראליתכמה חברות...
קרא עודחרדה במדינות אירופה משובו של טראמפ, ובראשן גרמניה?
מדוע יש חרדה במדינות "האיחוד האירופי" מחזרתו האפשרית של הנשיא טראמפ לבית הלבן, ובמיוחד בגרמניה, עד כדי "שיתוק אובדני"? האם יהיו לכך השלכות קיומיות על גרמניה, שטראמפ נהנה להתעלל בה בקדנציה הראשונה, כולל בשאלת ההכרה בירושלים? האם החרדות של האירופים זו השמחה שלנו? מה מבשר לאירופים סגן הנשיא האפשרי ואנס? כולל גרפים על הסחר, הבטחון, ופוטין שנושף בעורפם של הגרמנים האומללים? אז...
קרא עודמאמר מתעדכן: הפצצה כבדה על העיר התימנית חודיידה, שבידי החות’ים. האם הם יגיבו?
במאמר הזה נעדכן ונסביר את הדרמה בעיר החוף התימנית חודיידה, שם הפציץ היום חיל האוויר, והחות'ים נמצאים בהלם. האם הם יגיבו, וכיצד? האם זהו מסר לאיראן, שגם מתקני הנפט שלה בלתי מוגנים? למה תקפה ישראל דווקא את נמל חודיידה, והאם נפתחה עוד חזית במלחמה המתרחבת? העידכונים החדשים במאמר המתעדכן יופיעו ראשונים, כולל הסרטונים, ההסברים והמפות, לחברי מועדון ג'יפלאנט. צילומי לווין חושפים את...
קרא עוד