באירוע נוצץ של לשכת המסחר ישראל – אפריקה, שהתקיים במלון דניאל בהרצליה, היה ד”ר גיא בכור הנואם המרכזי, והוא הירצה בפני שגרירי מדינות אפריקה בישראל והדיפלומטים מטעמן מעל לשעה (בשפה האנגלית). הוא פתח ואמר: “זו זכות והזדמנות חשובה עבורי, ועבור ישראל ואפריקה, משום שאיבדנו זמן יקר בפיתוח היחסים”. בהמשך הוא הציג את הנוסחה שפיתח לשגשוג של כל מדינה:
צבא חזק + כלכלה חזקה + דיפלומטיה טובה = שגשוג תמידי
וקבע שזו נוסחה נכונה לישראל, כמו גם לכל מדינה באפריקה. הוא הציג את עוצמתו הצבאית האסטרטגית של צה”ל, עם טייסות F-35, ועם צוללות מתקדמות בעלות פוטנציאל גרעיני (לפי פרסומים זרים); ואז את עוצמתה הכלכלית של ישראל, המגיעה למעל חצי טריליון דולר תוצר, ואת הגיאופוליטיקה של הגז הישראלי. ההרצאה היתה מחשמלת, והשגרירים הביעו עניין רב בנאמר. נושא המאבק בטרור הג’יהאדיסטי, המכה במדינות אפריקה רבות, עורר עניין מיוחד. “הישגים כאלה של ישראל אין אפשרות להסביר אלא בעזרה משמיים, ואני לא אדם דתי”, הוסיף.
“ישראל יכולה לעזור, וכבר עוזרת הרבה מאוד למדינות אפריקה בתחומי הבטחון והכלכלה, במיוחד לאור משבר המזון העולמי המתקרב, והן בתורן יכולות לעזור רבות לישראל בתחום הדיפלומטי”, אמר, תוך שהסביר מהם המרכיבים של ברית מדינית. “הזמנים בעולם כבר קשים, ובריתות הן מחוייבות המציאות, מדינה אינה יכולה להסתדר לבד”.
הוא תהה, איך יכול להיות שמדינות אפריקה רבות ניתקו את היחסים איתנו לאחר מלחמת יום כיפור 1973, “תוך הקשבה ללחצים הערביים, ואגב כך הזניחו את האינטרסים של עצמן. איבדנו זמן כל כך יקר, וגם ישראל הרשמית לא פיתחה כראוי את היחסים עם היבשת המתעוררת”.

ד”ר בכור סקר את העניין העצום שמגלות עכשיו סין, רוסיה וצרפת באפריקה, זאת לאחר ביקורים אחרונים של שר החוץ הרוסי לברוב ושל נשיא צרפת מקרון במדינות אפריקה. “לכל המדינות האלה, מבריטניה לצרפת, מהולנד לפורטוגל ועד לברית המועצות, יש מורשת קולוניאליסטית באפריקה, רק ליהודים מעולם לא היתה, וגם לא תהיה מורשת קולוניאליסטית כזו, תמיד היינו המדוכאים”. “ישראל אינה מעוניינת לנצל את אפריקה, כמו גורמים אחרים, היא מעוניינת ביחסים הדדיים ובוגרים של הסתייעות הדדית. אנחנו שכנים”.
לאחר הנאום ביקשו שגרירים רבים את המשך הקשר עם ד”ר בכור, והבינו שיש שינוי בישראל כלפי אפריקה. “ישראל צועדת לברית עם הודו והאמירויות, וזה מכפיל כוח לנו, ולכם”, הוא הוסיף, “ויש לנצל אותו”. כמו כן ציין ד”ר בכור את תחילת הפעילות של קרן העושר הישראלית, שמטרתה השקעה במדינות זרות בהתאם לשיקולים מדיניים. “כרגע יש בקרן רק שני מיליארד שקלים, אך תמלוגי הגז יעשירו אותה. הפוטנציאל שלנו ביחד הוא אינסופי, ולזה הקרן נועדה, היא כלי עבודה”.
ואלה המדינות ששגריריהן והדיפלומטים שלהן השתתפו באירוע: אנגולה, קמרון, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קונגו ברזוויל, חוף השנהב, אתיופיה, אריתראה, גינאה המשוונית, גאנה, קניה, ניגריה, רואנדה, דרום אפריקה, דרום סודאן, טנזניה וזמביה.
לאחר המפגש מטעם לישכת המסחר ישראל אפריקה (Israel Africa Chamber of Commerce), המבצעת פעילות עניפה ביבשת במקביל למשרד החוץ ואיתו, הצטלמו השגרירים ואנשי הלישכה ביחד, ד”ר בכור רביעי משמאל:

במהלך הנאום תהה ד”ר בכור איך יש מדינות אפריקאיות שעדיין מסכימות לתכתיבי העבר של הפלשתינאים, על חשבון האינטרסים שלהן עצמן. “אפילו בועידת הארגון לאחדות האפריקה האחרונה היו כאלה שהתנגדו למינוי ישראל כמשקיפה בארגון, בעיקר מדינות ערביות צפון אפריקאיות. איבדנו זמן יקר, אתם ואנחנו”. לאחר הנאום אישרו שגרירים שמדינותיהן עמדו על זכותה של ישראל להיות משקיפה, וכי זה המצב שיישאר.

לאחר הנאום, משמאל לימין: ד”ר איילה ויטנר, מנכ”לית לישכת המסחר ישראל אפריקה; השגריר אלכס גבריאל קאלולה (Alex Gabriel Kallula), שגריר טנזניה בישראל; ניסו בצלאל, נשיא לישכת המסחר ישראל אפריקה; וד”ר בכור.
“אני מאמין בכוח של אפריקה במאה השנים הקרובות. ההצלחה שלנו בישראל יכולה להיות ההצלחה שלכם, וההצלחה שלכם יכולה להיות גם ההצלחה שלנו. ביחד יש לנו יכולת לשנות את העולם”, סיים ד”ר גיא בכור את נאומו.
ברקע: הסרט “זכרונות מאפריקה” (Out of Africa), עם מריל סטריפ ורוברט רדפורד, בימוי: סידני פולאק, 1985. אפריקה נפתחת: אחת הסצינות היפות בתולדות הקולנוע: לגלות ולשנות את העולם, ביחד.
לא נמאס לכם לראות את המילה ‘התחברות’ בראש האתר? למה שהשם שלכם לא יפאר את האתר בראשו? איך זה ייראה? בוידאו:
בלעדי: כיצד השפיעה המלחמה על שוק הגז הישראלי, האם זה שוקם, והאם אנחנו בשיא של כל הזמנים? והמכירות למצרים?
מעצמה כלכלית? לפניכם מידע בלעדי לג'יפלאנט, שלא תמצאו במקום אחר, כולל גרפים של הייצור הישראלי, המכירות למצרים ולירדן, והמחירים. האם למרות המלחמה אנחנו בשיאי כל הזמנים? ומהם ארבעת הנזקים שנגרמו במהלך המלחמה עד כה? האם הם שוקמו? האם ישראל גם בשיא של מכירת נפט, כך שהפכנו למעצמת נפט? והאם הרעב המצרי לגז הישראלי נמשך? מיוחד, מידע בעל ערך. ואלה הם ארבעת הנזקים, שנרשמו...
קרא עודהאיש הדוגל בכך ש”ירדן היא פלשתין”: האם חירט וילדרס, הזוכה הגדול בבחירות בהולנד, בדרכו להיות ראש הממשלה? מהן המשמעויות?
מפירות ההפגנות הפרו פלשתינאיות? ימים היסטוריים באירופה, והמימסד שם בפאניקה: איפה עומד המו"מ להקמת ממשלה, מהו המכשול הערמומי, ההתנגדות לאיסלאם, "האיחוד האירופי", העמדה כלפי ישראל וירושלים, טראמפ, וההיסטוריה שנעה שוב. אלה אירועים סנסציוניים באירופה. ואיך הצביעו הצעירים? מאת ד"ר גיא בכור
קרא עוד“נראה כמו פני הירח”. האם צפון עזה אפשרי בכלל למגורים? מראות כיאוטיים, רבים מנסים לחזור
ביום הראשון של הפסקת האש הזמנית, רצועת עזה קיבלה תצורה חדשה, סרטונים והסברים. והאם יש בכלל למה לחזור בצפון הרצועה, מה שמכונה "עזה הצפונית"? והאם מתגברים הקולות לסיים בכלל את המלחמה? החטופים מתחילים לחזור, אך עזה השתנתה. לאחר שנכנסה לתוקפה הפסקת האש הזמנית לארבעה ימים (עם אפשרות הארכה תמורת חטופים נוספים), מימדי הנזק מתבררים, והם מדהימים רבים. אתר החדשות האמריקאי "פוליטיקו" כתב...
קרא עוד