השבוע ג’יפלאנט, ובעצם ישראל כולה, חוגגים 11 שנים למאמר הראשון בסידרת ‘אפקט פרח הצבעוני’, שנכתב בפברואר 2011. אז עוד לא נורתה יריה אחת ב”סוריה” (כל הסידרה, בהמשך). מה אמר האפקט? ה”סכסוך” המומצא של ישראל עם הערבים מסתיים, וישאר משהו קטן עם השבטים הערביים שבארץ ישראל, שלא יעניין עוד; העולם הערבי יסתבך עם עצמו, וייחרב; ואז התוצאה תיפול על אירופה. ומה שנתפס אז כלא הגיוני – התממש באופן מלא, ועוד יתממש. מאז לא רק שהערבים סביבנו נחרבו לשבטים ולעדות המסוכסכות שלהם, אלא שמאז נחתמו ‘הסכמי אברהם’, והשלום משגשג. ישראל הפכה למלכת המזרח התיכון. ומהי הנוסחה שלי לכוח נצחי לישראל? בוידאו החדש הזה, לכבוד השבוע החגיגי:
“בשקט, כמעט בלי שנבחין, גדל עכשיו, משתרג, מתפתל בין הקירות, ומתפתח “אפקט פרח הצבעוני” סביב ישראל. זהו תהליך קיומי, כמוהו לא זכינו עדיין בתולדותינו.
כמעט כמו בכישוף, ישראל מתנתקת עכשיו מן המזרח התיכון הערבי, וערכה רק מזנק ועולה. ככל שהמהומות הערביות מתפתחות, ככל שהאלימות פושה, כך עולה מחירה של ישראל, וזה קורה מיום ליום. זהו כישוף, משום ש”הסכסוך” שלנו הולך ומותך, הולך ונמס לנגד עינינו. הוא מתפוגג, ואנחנו אפילו לא ידענו.
מכה ניצחת למי שטען שישראל היא שורש הסכסוך במזרח התיכון, שהיא הבעיה. גם אם יהיה סכסוך שלנו עם הפלסטינים, זה יהיה עוד סכסוך במזרח התיכון הבוער, ולא שורש כל הסכסוכים” (2011)
