השגריר והדמוגרף המצוין, יורם אטינגר, קובע: רשות רמאללה טוענת שיש כיום ביו”ש 3 מיליון תושבים ערבים, אך מדובר בתרמית דמוגרפית, שהמינהל האזרחי מקבל משיקולי נוחות, וכך גם “מתאם פעולות הממשלה בשטחים”. לכן, לדבריו, הנחות היסוד של מקבלי ההחלטות  בישראל שגויות בהתאם. אטינגר היה מהראשונים שהבינו את צניחת הילודה של הערבים בישראל, בניגוד ל”דמוגרפים” שעוררו אז יאוש, והוא צדק לחלוטין. 

הצוות הדמוגרפי הישראלי-אמריקאי, שבו אטינגר חבר, בדק מדעית את הנתונים לגבי הרשות ביו”ש, על פי המספרים המתועדים במעברים בידי רשות האוכלוסין וההגירה, והמסקנה שלו: יש רק 1.5 מיליון, וברשות המציאו מספר כפול מזה: 

הרשות מונה, והיא מאשרת את זה, גם מי שעזב לפני עשרות שנים, בניגוד גמור לנהלים הבינלאומיים (המפחיתים ממרשם האוכלוסין אחרי שנה של עזיבה, כך זה גם בישראל), ואלה הם חצי מיליון איש שעזבו לפני 1997; 

350 אלף ערביי מזרח ירושלים נספרים פעמיים: גם בישראל וגם ברשות. מי שמע בעולם על אנשים הנספרים פעמיים?

מעל 100,000 קיבלו אזרחות ישראלית עד שנת 2003, וגם הם וילדיהם נספרים פעמיים;

350,000 הם מאזן הגירה שלילי מאז מפקד האוכלוסין (המפוברק כאמור) שם, בשנת 1997; מיו”ש מהגרים בין 15,000-20,000 ערבים בשנה (בעזה המספרים גבוהים בהרבה). 

בנוסף, מספר הלידות הממוצע של אם יהודיה בישראל כבר עובר את אלה של הערביות, גם בקו הירוק וגם ביו”ש. אני הייתי מוסיף את המצב הנראה בשטח: כפרים חצי נטושים, וערים עם אוכלוסיה דלילה. 

הנתונים מופיעים בהסכת (פודקסט) הזה, שהוא תדרוך לכל דבר, וכל מילה בו היא חשובה, בין בעל הערוץ המצוין, משה פייגלין, לבין השגריר אטינגר. הוא מדבר על ארצות הברית, וכן על יהודיה מול ישראל, ועל הדמוגרפיה: