“שנת הדרקון”, תוכנית פשוטה ויעילה להחזרת הבטחון העצמי שלנו
מאת ד”ר גיא בכור
פיקוד הקרקע למייג’ור טום,
פיקוד הקרקע למייג’ור טום,
קח את גלולות החלבון שלך ושים את הקסדה על הראש.
פיקוד הקרקע למייג’ור טום,
מתחילים בספירה לאחור, הפעל מנועים!
בדוק את ההצתה, ושאלוהים יהיה בעזרך!
עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע,
שלוש, שתיים אחת. שיגור!!
זהו פיקוד הקרקע למייג’ור טום,
עשית את זה!
והעיתונים רוצים לדעת של מי החולצות שאתה לובש.
עכשיו זה הזמן לעזוב את החללית… אם תעז.
זהו מייג’ור טום לפיקוד הקרקע:
אני יוצא דרך הדלת,
אני מרחף בצורה הכי מוזרה,
והכוכבים נראים מאוד שונים היום.
אני מרחף כאן סביב קופסת הפח שלי
הרבה מעל לעולם,
כדור הארץ הוא כחול,
ואין שום דבר שאני יכול לעשות.
Here am I floating round my tin can
Far above the world
Planet earth is blue
And theres nothing I can do
למרות שעברתי מאה אלף מילין,
אני מרגיש מאוד רגוע.
אני חושב שהחללית שלי כבר יודעת באיזו דרך לבחור.
מסרו לאשתי שאני אוהב אותה מאוד. היא יודעת.
פיקוד הקרקע למייג’ור טום,
התשדורות שלך לא מתפקדות. האם משהו לא בסדר?
האם אתה יכול לשמוע אותי, מייגו’ר טום?
האם אתה יכול לשמוע אותי, מייג’ור טום?
מייג’ור טום??
כאשר חיפשתי שם וזהות לאתר שלנו, לפני שקם כמובן, הדהד בראשי לא אחת דווקא השיר הזה של דיויד בואי משנת 1969 (“מוזרות בחלל“), על מייג’ור טום, האסטרונאוט הבודד, המשוגר לחלל, ואשר הולך לאיבוד. כיוון ש- Planet earth is blue רק טבעי היה שצבע האתר יבחר להיות כחול. ה- G, זה אני.
אני מרחף כאן סביב קופסת הפח שלי,
הרבה מעל לעולם,
כדור הארץ הוא כחול,
ואין שום דבר שאני יכול לעשות.
רק בדבר אחד אני לא מסכים עם דיויד בואי, עם כל הערכתי אליו: דווקא יש הרבה מה לעשות.
מה מאפיין את התעשיות הצבאיות של איראן? החקיינות. לעולם לא יפתחו משהו חדש, למען האנושות או למען האדם. המאפיין אותם זו היכולת הגנרית. תנו להם מטוס, צוללת או טנק מתוצרת זרה, הם יפרקו אותו למרכיביו, ויספקו לכם את אותו דבר, רק בחצי מחיר. כך משתלטים האיראנים על ציוד צבאי סיני, קוריאני,רוסי או אמריקני, מפרקים, ומייצרים לבד.
זה המינוס בתעשייה הזו, חוסר החדשנות, אך זהו גם הפלוס, שכן אם נופל בידיה פיתוח חדשני, מהר מאוד הוא ייוצר גם על ידה.
השבוע האיצה איראן את כוונות החלל שלה, כאשר הצליחה לשגר טיל דמוי שיהאב- 3 אל החלל, מתוך כוונה לשגר בקרוב לחלל לווין מתוצרתה. הן הטיל, הן הלווין והן טכנולוגיית השיגור, כולם מועתקות, אך זה עובד. בפברואר השנה שיגרה כבר איראן לווין ראשון לחלל, אך אז לא היתה לה עוד הטכנולוגיה לשגר, ולכן הצבתו בחלל נעשתה מרוסיה, יחד עם לוויינים נוספים ממדינות אחרות.
ביום שני השבוע שיגרה איראן את טיל הניסוי לחלל, והיא קראה לו “ספיר”, דהיינו “שגריר”. “השגריר הראשון של איראן בחלל” התפייטו עיתוני טהראן בתהפעלות, והוסיפו קורת רוח לרדיקלים שבשלטון, אשר ב- 14 למרץ אמורים לחטוף מהלומה עם הבחירות הפרלמנטאריות במדינה הנתונה במשבר כלכלי קשה. “זו הצלחה מדעית של איראן, שלא צריכה להדאיג אף אחד”, הבהירו השלטונות באיראן.
אלא שבעולם דואגים. אפילו סגן שר החוץ של רוסיה הבהיר כי השיגור הזה, של טיל למרחקים כאלה, “מעורר דאגה וספקות” באשר לכוונות ההתחמשות הגרעיניות של איראן, וזוהי התקדמות ביחס הרוסי לעבר איראן.
התאוצה של איראן לחלל מתבצעת במקביל לתאוצה של ישראל בתחום הזה, כאשר בינואר שיגרה כזכור ישראל את לווין הריגול החדש שלה, “טקסאר”. בנושא הזה התבטא מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי בהתבטאות נדירה. הוא אמר כי “כל מי שמבין בתחום הזה ומסתכל דרך הראיה המבצעית, מבין שיהיו כאלה שינסו לייצר התקפה על נכסים כאלה. אני מציע לעצמנו להבין בדבר הזה ולחשוב על אמצעי הגנה, בין אם מדובר בפגיעה פיזית, חסימה או סינוור”.
למה הוא מתכוון?
סין היא המדינה היחידה המבצעת כיום ניסויים במערכות לוחמת חלל. סין מתפרשת על כל הטווח של אמצעי לחימה חלליים, ובכלל זה חסימות ושיבושים של לווייני תקשורת מסחריים המשדרים תכנים לא-רצויים לממשלה; שיגור לחלל של לוויין טפיל או מוקש חלל; סנוור בלייזר של לוויין תצפית אמריקני שחלף מעל סין – פעולה שגרמה ללוויין אי-יכולת זמנית לבצע את משימתו; וגולת הכותרת – השמדת לוויין במסלול תוך שימוש בטיל נגד לוויינים.
השמדת הלוויין (לוויין סיני ישן ולא-מבצעי) בוצעה בינואר 2007, על-ידי טיל המצויד בראש קרבי נפיץ. משהגיע הטיל לגובה המטרה ולקרבתה, פוצץ ראש הנפץ של הטיל ופיזר בחלל רסס מתכתי רב. הרסס פגע בלוויין המטרה והשמידו.
החשש הוא שטכנולוגיה סינית בתחום הזה, תגיע בסופו של דבר גם למדינה כמו איראן, למרות שסין הבטיחה שהיא תפסיק את הנסיונות להשמדת לוויינים. במקרה כזה כל הלוויינים של מדינות העולם חשופים לפיגוע בחלל: ניטרול או השמדה.
העולם צריך להתערב עכשיו בסוגיה הזו, בצורת אמנות בינלאומיות מחייבות, סנקציות על המפרים, ופיתוח אמצעי הגנה ללוויינים. דווקא למוח הישראלי יש עדיפות בתחום, לחדשנות שלנו וליזמות. אני רואה זאת כהזדמנות עבור ישראל, ולא רק כאיום, ומעז נוציא מתוק. רק פחות לדבר, ופחות לחשוף, שכן הדיבור מחייב את הצד השני להיכנס לסוג של מירוץ חימוש.
“פיקוד הקרקע למייג’ור טום,
קח את גלולות החלבון שלך ושים את הקסדה על הראש”!
◄האם תצרפו עוד קוראים לאתר שלנו? את החברים שלכם? עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר“, כאן למטה. תודה.
◄למבקשים להירשם לקבלת התראות על מאמרים חדשים באתר, עושים זאת –כאן.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים הלאה, לחודש או לחצי שנה. את תנאי המבצע אפשר לקרוא, ולהירשם – כאן
◄למנויים קיימים של Gplanet Prime: כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כאן.
צנח לו זילזל
הרפובליקה השניה של ישראל
אחמדינג’אד בעיר הגדולה: עשרה פרדוקסים על הנשיא הצבעוני של איראן
