חדשות מצויינות, בַּהֲפִיצִי אוֹתָם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת: לאחר שתעשיית “השלום” מתייבשת, כיוון שלאירופים נגמר הכסף, והם שקועים בצרותיהם האמיתיות, בכירי התעשייה האנטי ישראלית – מהגרים בהמוניהם מהארץ, ונפוצים ברוח לכל פינות העולם.
אלה אנשים איתם התמודדנו ברמה הרעיונית ב- 13.5 שנות קיום האתר, והם הפסידו, אך הם גרמו נזק של שנים, שעכשיו אנחנו משקמים אותו. על פי “כתבה” שהתפרסמה דווקא ביומון האנטי-ישראלי המתחיל באות ה’, להלן רשימת ה”פעילים” שנפוצו לכל רוח, בין אם בחיפוש אחר כסף, או סתם התייאשו, והרימו ידיים:
איתן ברונשטיין, מי שהקים את עמותת “זוכרות”, הקוראת למימוש שיבת הערבים. ומי “יזכור” אותו? אף אחד;
ניב גורדון, שהיה מנכ”ל העמותה המסוכנת “רופאים לזכויות אדם – ישראל”, ו”תעיוש”;
דארין טאטור, “משוררת”, היגרה לשוודיסטן;
אריאלה (שמכנה את עצמה עכשיו “עיישה”) אזולאי; “מרצה”, ממציאה את “פלשתין”, וזה מה שהיא מלמדת. אחותה של כתבת ידיעות אחרונות (הנצחית) בוושינגטון;
מרסלו סבירסקי;
עדי אופיר;
ענת בילצקי, היתה יו”ר ארגון “בצלם”;
דנה גולן, מנכ”לית “שוברים שתיקה”;
חיים יעקובי, עמותת “במקום”;
אילן פפה, סתם שונא ישראל;
יונתן שפירא, סרבן ויוזם משטים;
יעל לרר, ממייסדות בל”ד, שהיתה הצל של עזמי בשארה;
גילה סבירסקי, “עמותת נשים לשלום”; “הקרן לישראל חדשה”, “בצלם”;
יונתן בן ארצי, סרבן;
חיים בראשית, יוזם חרם על ישראל;
ניב גל, מוחמד ג’בלי,
הגר קוטף, “מחסום ווטש”, ועוד אחרים.
ואלה שעדיין נשארו, ומתפרנסים בקושי, מהתעשיה הדועכת של השנאה לישראל – דעו שאנחנו בעלי הבית בארצנו, ולא נוותר על ביתנו, לא משנה מה תעשו, או תגידו. מולדת לא נוטשים, כמו שעשו פעילי תעשיית השנאה. ומנגד, מאז הקורונה, חזרו לארץ מעל 200,000 ישראלים, חלקם עזבו לפני שנים רבות.
שימו לב מה צפינו בשנת 2011: מי שינסה לבודד את ישראל – יבודד את עצמו, וכך קרה:
