מאת ד"ר גיא בכור
המלחמה האכזרית בסוריה מתקרבת לשנתה השישית, והיא כיום יותר מלחמת התשה וחפירות מאשר איזו תפנית דרמטית, וכך הוא המצב גם בעיראק. הכוחות שומרים על מקומם, ובולמים זה את זה, אך האבידות שלהם עצומות, משום שמלחמת ההתשה גובה מחירים כבדים ברמה יומיומית.
ולכן, כל הצדדים מחפשים איזה מפלט שובר שוויון, והם מוצאים אותו בדמות הנשק הכימי. נשק להשמדה המוני, שיכול לפרוץ סתימות צבאיות, לזרוע אימה, ולהביא להכרעות מקומיות.
השבועות האחרונים הפכו את המזרח התיכון הצמוד אלינו לזירת
עליך להיות מחובר כדי לצפות בתוכן זה
