לפחות שני מפגינים נהרגו אמש והלילה באש חייה של “כוחות הבטחון” של ממשלת בגדאד, ועשרות נפצעו. המהומות וההפגנות פרצו לאחר שהממשלה הרגה כ- 800 מפגינים מאז אוקטובר 2019, ופצעה אלפים. הדיכוי הממשלתי התגבר באחרונה, ומנהיגי מחאה נורים ומחוסלים בבתיהם. המחאה היא נגד מותה של “עיראק”, “שאין בה עתיד” לפי המפגינים, אך גם נגד איראן, הנתפסת כאחראית לקריסה, עם המיליציות שלה. בכל מקום אליו איראן מגיעה – הכל נגמר, גם ברצועת עזה. אמש במרכז בגדאד, איזור כיכר תחריר. שימו לב לעליבות, זו היתה אמורה להיות מדינה עשירה, אך הכל נגנב ונבזז:
וביידן, התערב? שר החוץ בלינקן נסע לשם? מועצת הביטחון של האו”ם כונסה כל יומיים בערך? המוסלמים התפרעו בכל רחבי מערב אירופה? כנופיות “זכויות האדם” התחרפנו מרוב “זעם קדוש”? אה, זה לא ישראל. לא מעניין. ובכל זאת, איראן נבלמת במסע שלה לכיבוש המזרח התיכון. נקווה שהאמריקאים לא ישחררו לאיראן מחדש מאות מליארדי דולרים, ובינתיים שיחות הגרעין בוינה תקועות, כי טהראן ביוהרתה, רוצה יותר מידי.
אמש, מרכז בגדאד (אזהרת צפייה):
זה כמעט ולא מדווח עוד בישראל, אך המזרח התיכון סביבנו ממשיך להתפרק ולהתפוצץ. בבגדאד אמש: כמות אדירה של “שוטרים”, שיורים במפגינים באש חיה:
ח ד ש: עלה המאמר החדש והנרחב של ד”ר גיא בכור אל תחמיצו, מאמר מסידרת החשיבה האסטרטגית:
