מאת ד”ר גיא בכור
משרד הבריאות המצרי הודיע השבוע שמעכשיו אסורה מילת נשים ברחבי המדינה באופן מוחלט. אז משרד הבריאות הודיע. זאת לדעת, שקרוב ל-90 אחוזים (!) מן הנערות במצרים עוברות את אחד המומים הנוראיים ביותר שניתן להטיל על גוף של בן אנוש, והוא מילת הנשים. כמעט כל הנשים במצרים עברו את הכריתה הזו. במדינות אפריקה השחורה, רובן ככולן מוסלמיות, האחוז מגיע ל-95% מן הנערות.מספר הנימולות בעולם, לפי הערכות ארגון אמנסטי עומד על מעל 130 מליון. מידי יום נימולות 8,000 נשים ברחבי העולם, רובן ככולן באפריקה. ידוע לי שהתופעה קיימת גם אצל הבדואים בדרום הארץ.
מהי מילת נשים?
המטרה היא שהאישה לא תחווה הנאה מינית, כדי לשמור על טהרותה ועל מוסריותה, במסגרת של כללי צניעות. כך גם שמרה החברה על מוסד הנישואין, על המונוגמיה של האישה מול הגבר, בעוד שגבר מותר לשאת עד ארבע נשים באסלאם. בערבית הדבר נקרא ח’יתאן, או טהארה. יש שלוש שיטות לעריכת מילת נשים, הנבדלות ביניהן בהיקף הפגיעה באיבר המין הנשי:
המילה הסונית, הכוללת את הסרת כיפת הדגדגן, מילה זו נחשבת מתונה יחסית, והיא התפתחה בסודאן במהלך הכיבוש הבריטי בשנות הארבעים. הבריטים ביקשו להנהיג סוג מתון של מילת נשים, כדי למנוע את הסוגים הבאים, הקשים הרבה יותר.
הסוג השני, ח’פד, מחמיר הרבה יותר והוא כולל את הסרת כל הדגדגן, כולל שפתי הנרתיק.
הסוג השלישי והחמור מכולם, הוא המילה המכונה “פרעונית”, שכן מייחסים לפרעונים שנהגו לערוך בנשותיהם את השיטה הזו. כאן מוסר כל איבר המין הנשי, ומה שנותר הוא פתח צר ברוחב כמה מילימטרים, על מנת לאפשר לשתן ולהפרשות המחזור לזרום החוצה. אותה אישה, שנאלצה לעבור מילה פרעונית, נאלצת לעבור הליך של פתיחת האיזור הקטוע וסגירתו מחדש, בכל קיום של יחסי מין או לידה, על פי הדרישה הגברית. מילה זו הופכת את האישה לחפץ, נתונה כל כולה לשליטת בעלה.
“חכמי הדת” נשענים על חדית’ ידוע, שבו הנביא אומר ל”מטהרת הנשים” אום קייס – “חיתכי, אך אל תגזימי”, וזה הפך לאמת מידה באסלאם הסוני. להאמין שדווקא “פמיניסטיות” במערב מקיימות סוג של ברית עם האסלאם? סרנדה לאומללות (מוסיקה: פרנץ שוברט).
המילה הפופולארית ביותר היא בדרגה השניה, וכאמור מליוני נערות עוברות אותה כעניין שבשגרה. הגיל המקובל לבצע את הכריתה, שנעשית ללא הרדמה, ובדרך כלל בתנאי רחוב: גילאי 7-8. הטכס הוא נורא. מספר נשים תופסות את ידיה ורגליה של הנערה המבועתת, ואישה מיוחדת, דאיה, מניפה סכין וחותכת. אין סטריליזציה, אין הרדמה, והכל בחסות אימה נוראה לנערה. מה יישאר מילדה כזו שהוטל בה מום? נערה צייתנית, רדופת טרור אישי, חפץ, שהחברה נוהגת בו כרצונה. בכמה כנסים בינלאומיים שנערכו סביב התופעה המושתקת, תיארו רופאים מדיסציפלינות שונות עד כמה חמור הנזק הנגרם לנערה שמבוצעת בה מילת נשים, מאיום לבריאות, דרך עיוות מערכות הגוף ועד למחלות נפש או כניעות, סבילות ושוליות לכל החיים. מעניין לציין כי רק לאחרונה בכנס של אחד מארגוני הבריאות של האו”ם עלתה השאלה מהי הארץ, שבה נגרם הנזק החמור ביותר לנשים. הקביעה היתה ברורה: ישראל.
בנושא הזה של מילת נשים אינני מדבר על המצב לפני מאה שנים. זוהי מצרים של יוני 2007.
מדוע אמה של הנערה אינה מתקוממת? מדוע אין היא מונעת את הטלת המום בבתה, שילווה אותה כל ימי חייה גופנית ונפשית? שכן האמא מעוניינת בניתוח הזה יותר מכולם.
סיכויי הנישואין של בתה ישתפרו מאוד, אם תעבור מילה. החתן העתידי הרי ישאל שאלה ראשונה: האם הבחורה טוהרה או לא? ראיתי כבר כמה מקרים מפורסמים של נשים שעברו את הטכס, וכאשר בגרו הצדיקו אותו לחלוטין. המילה שומרת עלי, אמרו, כשם שהחיג’אב (כיסוי הראש) מגן עלי.
חייבים לציין כי הממסד הדתי במצרים מתווכח זה שנים האם מדובר במנהג הקשור בדת, באסלאם, או שאינו קשור לדת. יש מנהיגים דתיים מתונים, כמו שיח אלאזהר, מוחמד סייד טנטאווי, אשר רואים את המנהיג כפגאני, ואוסרים אותו, או לפחות מגבילים אותו. אחרים, דורשים זאת כחלק מדרישות הצניעות של דת האסלאם.
מי שנודעת בעולם הערבי כולו בקרב שהיא מנהלת כנגד התופעה היא הרופאה והסופרת ד”ר נוואל א-סעדאווי, אלא שבשנה האחרונה, בשל איומי טרור דתי, נאלצה אפילו הלוחמת סעדאווי לנטוש את מצרים ולעבר אל מדינות המיפרץ הפרסי .
לאחר מותה של ילדה לאחרונה כתוצאה מן הניתוח המזעזע, המבוצע לעיתים פשוט בסכין גילוח, התעורר משרד הבריאות המצרי. למרבית הצער זו עבירה המבוצעת בהסכמת השלטונות. אכן, הוראת משרד הבריאות היא התקדמות, אך כדי לעצור את הדבר הזה יש צורך בקול עצום של צעקה ציבורית, וזה לא נראה כלל באופק.
אנחנו באים בטענות אל הנשיא מובארק בעניין ציר פילדלפי, ובצדק אנו באים. אך קצת פרופורציות, ראו מה עוד מתרחש במדינה הזו. סוג של טרור אישי, שקט, מושתק. ממית.
