מחבלי פתח מוסרים את נשקם? עוד פטה מורגנה של חום יולי-אוגוסט?
מאת ד”ר גיא בכור
ממשלת חמאס בעזה היא כבר עובדה מוגמרת, אך היא מעוניינת מאוד לשוב ולשתף פעולה עם ממשלת אבו מאזן, מתוך כוונה להשתלט גם עליה בעתיד, והיא מציבה כל העת את ממשלת רמאללה בפני מבחנים. השבוע היה מדובר במבחנים מסוג אחר. מבחני הבגרות.
עד היום היו המבחנים שנכתבו בעזה נאספים ומועברים לרמאללה, שם היו נבדקים, וממשרד החינוך ברמאללה היו מתפרסמות התוצאות. הפעם המבחנים לא הועברו לרמאללה, אלא נבדקו בעזה, ובעזה גם התפרסמו התוצאות, ללא שום פיקוח או ידוע של רמאללה. האם ממשלת סלאם פיאד תכיר בתוצאות? האם תבלע גם את האתגר הזה המוצב בפניה על ידי חמאס? היתה התלבטות קצרה. הכירו בתוצאות.
ממשלת אסאמעיל הנייה למדה כבר את הטריק: על כל דבר הם אומרים : אתם לא פוגעים בנו, אתם פוגעים “בבני העם הפלסטיני”, וממשלת פיאד מקבלת.
מסיבה זו חזר שיתוף הפעולה בתחום הרפואי והחינוכי בין שתי הממשלות. רמאללה חזרה לשתף פעולה באופן מלא עם בתי החולים והמרפאות בעזה, כאשר כל התרופות שלהם באות מרמאללה, ונציג משרד החינוך של עזה נועד באופן שוטף עם עמיתיו ברמאללה באמצעות וידאו קונפרס.
הדבר החמור ביותר ששב להתרחש בחודש האחרון הן המשכורות. רמאללה חזרה לשלם חלק מן המשכורות לפקידים בממשלת חמאס,, ודווקא לבכירים שבהם. כך קורה עכשיו, שאבו מאזן משלם את המשכורות של “אוייביו”, אלה שהדיחו אותו ואת הפתח מן השלטון בעזה, וביניהם אסמאעיל הנייה, מחמוד א-זהאר, סעיד סיאם, האחראי על משטרת הבטחום החמאסית ועוד. ומי משלם לאבו מאזן את הכספים הללו, וחידש בכך את הזרימה לרשות? ארצות הברית וישראל.
כן, הכספים המוזרמים עכשיו בזרם גדול לאבו מאזן, ממשיכים בחלקם גם לרצועת עזה, לגדולי האויבים של השלום. האם לא עלה בדעתו של מישהו אצלנו להתנות שהכספים לא יועברו לעזה? לטרור? העניין פשוט. אם ממשלת חמאס יודעת שהפקידים שלה מקבלים משכורות מישראל ומארצות הברית, את הכספים שלה היא יכולה ליחד לטרור.
על מה כל זה מעיד? שממשלת אבו מאזן מתקרבת לסוג של ניהול משותף עם ממשלת חמאס. אין מדובר עוד בנסיונות להקים ממשלת אחדות לאומית, שכן חמאס לעולם לא יוותר על המאחז אותו כבר תפס, אך יש נורמליזציה.
חמאס מעוניין מאוד בנורמליזציה הזו, שכן המצב הכלכלי בעזה הוא קטסטרופלי, וממשל פיאד כמו תמיד נגררת. חמאס יוזם ומעיז, אבו מאזן נגרר.
בסוף השבוע פרסם חמאס יוזמה בת שבע נקודות לחזרת שיתוף הפעולה בין שתי הממשלות, ועיקריה: החזרה מיידית של מבנים למפקדות כוחותיו של אבו מאזן בעזה; חמאס יכיר בחוקיות של אבו מאזן, “כחלק מן החוקיות הפלסטינית הכוללת”; שיקום מערכת הבטחון ובנייתה מחדש על בסיס ממלכתי-מקצועי, שלא יהיה כפוף לא לחמאס ול לפתח, ועוד. כמו תמיד היוזמה בידי חמאס, אבו מאזן בודק.
בחמאס יודעים שאבו מאזן לא ימשיך עוד בתפקיד הנשיא, ומשמעות הדבר התפוררות נוספת של הפתח, אויבם. הם יודעים שבעתיד כל מה שבידי אבו מאזן יהיה שייך להם, ויש להם זמן. עכשיו הם זקוקים לגישור ולחידוש כוחות, לקראת הפריצה הבאה, וגישור כזה כנראה הם יקבלו.
ניסויים מסוכנים
קל להוציא את ישראל מעזה, אבל לא את עזה מישראל
קשר גורדי בעזה
