מאת ד”ר גיא בכור
היסטוריה תתרחש היום במזרח התיכון, 20 במרץ 2007. מצרים נחלצת ברגע האחרון מן הצרה הנוראה ביותר שנפלה עליה, ובעקבותיה יבואו ייתר מדינות ערב. מה שיתרחש היום ב”מועצת העם” במצרים, הוא הבית התחתון של הפרלמנט, ישפיע על מראה פניו של המזרח התיכון כולו. לא פחות.
היום יאשר בית הנבחרים המצרי את התיקון ההיסטורי לחוקה המצרית משנת 1971, ובכך ינחית מהלומה שאין להתאושש ממנה על האסלאם הפוליטי במדינה. בכך מראה מצרים את הכיוון למזרח התיכון הערבי כולו, אולי אפילו לישראל, ובכך שבה מצרים למעמדה כאחות הערבייה הבכירה ביותר, מורת הדרך.
היום יאשר הפרלמנט המצרי כי מעתה מפלגות שיקומו על בסיס דתי לא יהיו חוקיות עוד, והכוונה כמובן לארגוני האסלאם הפוליטי. לא “האחים המוסלמים”, לא “האגודות האסלאמיות” ולא דומיהם. המשמעות היא שמיד לאחר שנשיא חוסני מובארק יאשר את התיקון, והוא כמובן יאשר אותו, יערך באפריל משאל עם. מיד לאחר האישור העממי יוחרמו ויופקעו נכסי ה”אחים המוסלמים”, שהיא תנועת האם של “חמאס”, חבריהם יפוזרו, ואם יתאגדו מחדש, יושלכו לכלא. כבר עכשיו החל מסע טיהור בכל רחבי האוניברסיטאות במצרים לגרש את הסטודנטים מנהיגי אגודות הסטודנטים הדתיות, שהשתלטו על הסטודנטים, בעשרים השנים האחרונות. עד כה סולקו 230 סטודנטים. דעו לכם שזו מדיניות חדשה, שלא תאומן במדינה, שכבר הספדתי אותה כמדינה שנפלה בפח האסלאם הפוליטי. היא נחלצת ממש ברגע האחרון. מעניין שהתקדים המצרי מזכיר מאוד הצעה שכבר העליתי בעבר כמה פעמים בתקשורת הישראלית והבינלאומית.
הפח מבחינת השלטונות המצריים היה סעיף 2 לחוקה המצרית שקבע כי “עקרונות השריעה האסלאמית הם המקור הראשי לחקיקה”, ובכך שקעה מצרים כולה בדרישת הפונדמנטליסטים במדינה לחוקק, לשפוט ולפרש באמצעות ההלכה האסלאמית.
לא רק זאת. מדובר היום על תיקון 34 סעיפים בחוקה המצרית, כאשר סעיף 179 נתפס כחמור ביותר בעיני החוגים האסלאמיים: זהו סעיף הלוחמה בטרור, שיעניק סמכויות רחבות למערכת בטחון הפנים לבצע מעצרים, חיפוש, האזנות סתר ועוד, כנגד גורמי טרור, ללא פיקוח שיפוטי. כבר עכשיו הועמדו שני צירי פרלמנט של “האחים המוסלמים” למשפט על הלבנת הון, ועוד בבית הדין לביטחון המדינה. המשמעות היא שבכך סוגרת מערכת בטחון הפנים על מנהיגי האסלאם הפוליטי, תוך שבכוונתה להשליכם לכלא לשנים ארוכות. עוד סעיף שיתוקן ומעורר פולמוס רחב הוא סעיף 88 הקובע שמעתה הבחירות לפרלמנט במצרים יערכו ביום אחד במקום בארבעה מועדים נפרדים, כאשר האופוזיציה האסלאמית טוענת שבמדינה כה גדולה, יכולת הפיקוח שלהם על המתרחש ביום בחירות אחד מצומצמת ביותר. אגב, איך ישראל נקשרת לעניין?
הפרלמנט המצרי מורכב משני בתים: הבית העליון, שם הצירים ממונים על ידי המשטר, ושם התיקונים החוקתיים כבר עברו, והבית התחתון, שם מתוך 454 הצירים 320 הם ממפלגת השלטון “הלאומית דמוקרטית”. הייתר, 88 הם מן האחים המוסלמים (שלראשונה הותר להם להשתתף בשנת 2005 בבחירות בשל לחץ אמריקני) ועוד 14 צירי אופוזיציה אחרת. לצירי השלטון אין שום בעיה לאשר ולהעביר את התיקונים החדשים.
בכך יסגור מובארק סופית על תופעת האסלאם הפוליטי בארצו. נכון, הם ימשיכו להתקיים במצרים, אך ללא חירות פעולה ותחת איום מתמיד. על תנועת האחים המוסלמים נאסר בעבר להשתתף בבחירות, אך היא היתה תנועה לגיטימית, פעילה, בעלת משרדים ורכוש. לא עוד.
אין פלא שהצירים האסלאמיים בפרלמנט המצרי, וייתר הפעילים כמעט יוצאים מדעתם בשל השינויים החוקתיים. הם מפגינים לבושי שחורים וזועקים מרה בכל מקום והזדמנות תחת הכותרת: “הפיכה חוקתית”. האתר שלהם “איח’וואן און לין” (אחים און ליין) היסטרי, אך אין להם ברירה. הם הבינו כי נפל הכורת עליהם ועל כוונתם להשתלט על מצרים ועל המזרח התיכון כולו.
אם מדינות ערביות נוספות יילכו בעקבות מובארק, וסביר שכך יהיה, נחלץ בכך המזרח התיכון מן הדילמה העמוקה ביותר שלו: בשאיפה לדמוקרטיה הוא פחד שמא ייפול השלטון בידי התנועות האסלאמיות, כפי שאכן קרה ברשות הפלסטינית. לא עוד. אתאטורק הראה את הכיוון בתורכיה המודרנית. שבעים שנים אחרי, נשמע ההד, סוף סוף, גם בעולם הערבי.
על “תחיית מצרים”
