רק בשנות האלפיים, כ- 700 שנים אחרי חיסול המסדר בצרפת, ורק בעקבות גילוי במרתפי הואתיקאן של הפרוטוקולים מן המשפט המבויים שנערך להם, הודיעה הכנסיה הקתולית שהמשפט שנערך לטמפלרים היה בלתי צודק, וכי מי שדחף לחורבן המסדר – היה המלך הצרפתי פיליפ. 

🟧 על צייד הצבאים שהסתלק, וכיצד היינו מעורבים בסיום פיגועי ההתאבדות הפלסטיניים
 

לאחר שפורסמה היכתה הפתווא של האלבני את העולם הערבי בתדהמה, שכן המשמעות ברורה, מה גם שאי אפשר לצאת נגד פוסק כה חשוב. אך ההקשר הפלסטיני והערבי היה באותה תקופה של שנות התשעים לאומי, ופתוות שכאלה לא חרצו גורלות. אלא שעכשיו, כאשר המזרח התיכון מתאסלם במהירות, הפתוות תופסות מקום אסטרטגי חדש ומחייב, בעיצוב הפוליטיקה ודעת הקהל. והנה, הפתווא של אלאלבאני על “הצורך של בני פלסטין להגר” עולה בתקשורת הערבית שוב ושוב, למשל על רקע ביקורי המופתי של מצרים, עלי גומעה, במקומות הקדושים בירושלים לאסלאם ולנצרות, או של בכירים אסלאמיים אחרים.

הדברים באים על רקע גל של הגירה פלסטינית שכבר מתרחש בשטח, לפי נתונים פלסטיניים, בינלאומיים וישראליים יש הגירה של כ- 15 אלף צעירים פלסטינים בשנה החוצה. זה לא שפלסטינים יהגרו בעקבות הפתווא, אך למי שצריך צידוק הילכתי, היא בהחלט יכולה לשמש לו ככזה.

היו עיתונאים ומלומדים דתיים שמיהרו לקבוע שהפתווא הזו מזוייפת, והנה, דווקא פוסק ההלכות הנודע יוסוף קרדאווי, שמתנגד לה מאוד, אישר לאחרונה את האותנטיות שלה.

“בנושא פלסטין יש דעות חריגות, כמו למשל דברי השייח אלאלבאני, בצורך בהגירת תושבי פלסטין מאדמותיהם”, הסביר קרדאווי, “והיציאה שלהם אל העולם בשל אי-הצדק המוטל עליהם בידי יהודים. הפתווא הזו נשענת על עצת המלאכים ‘האין ארץ אללה רחבה, כך שתוכלו להגר בתוכה’, וזו דעה חריגה, שאין להטילה על תושבי פלסטין, שכן הארץ היא ארצם מאז ומתמיד. היהודים רק השתלטו עליה ולכן יש להישאר בארץ ואין לצאת ממנה לעולם. אני סבור שפסקי הלכה כאלה נובעים מאי הבנת המציאות”. הוא עצמו מתנגד מאוד לביקורי מוסלמים לא-פלסטינים בירושלים, והוא רואה בכך “נורמליזציה חמורה”, האסורה דתית.

אלא שמבחינה לוגית לוקה עמדתו של קרדאווי בסתירה פנימית: אם הוא מבקש להשאיר את המוסלמים הפלסטינים בגדה המערבית ובירושלים כדי לחזק את אחיזת המוסלמים בשטח, מדוע אם כן הוא אוסר את ביקורי ייתר המוסלמים שם?

עד כאן קרדאווי המתנגד, שרק מאשר שהפתווא הזו תפסה, ואכן האינטרנט הערבי מלא התייחסויות אל הפתווא, שמעבירה את השיח בנוגע לפלסטינים לפרמטרים דתיים. אי אפשר להתעלם מן הפתווא ואי אפשר לומר שאין היא נכונה. 

הנה לנו מיקרה של דת, החותרת שוב תחת עצם הלאומיות הערבית, המובנת לכאורה מאליה. אצל אלאלבאני הלאומיות הפלסטינית אינה מוכרת או רלבנטית כלל, רק קיום המצוות הדתיות של המוסלמים. אין אצלו פלסטינים, יש מוסלמים. מבחינתו כל התפיסה של לאומיות ערבית זו המצאה מערבית כפויה, חילונית מקוממת, שאין לה משקל כלל, ולכן דינה לסגת, וזה כבר מוכר לנו במאמר הזה, כמו אצל הטמפלרים שחתרו גם הם תחת הלאומיות.

אלא שהטמפלרים הפסידו במערכה ההיא, וכך היה המצב גם עם האסלאם הפוליטי במאה השנים האחרונות, אך עכשיו נראה שהמטוטלת נעה לכיוון ההפוך בעולם הערבי. ממזרח תיכון של חוקים אנו עוברים למזרח תיכון של פתוות, ומראשי מיפלגות – לפוסקי הלכות.

הפתווא של האלבני מקבלת עכשיו משנה תוקף, למי שרואה את עצמו כמוסלמי דתי, והיא תישאר עוד שנים רבות בשיח הדתי-הלאומי במרחב הערבי סביבנו. אפשר לתקוף אותה, אפשר לציית לה, אך בכל מקרה אי אפשר להתעלם ממנה. היא תישאר נוכחת, כשסביבה הילת מי שפרסם אותה, כערובה לאותנטיות ואכיפה.

🟧 כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון ג’יפלאנט. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כאן.

🟧 אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון ג’יפלאנט, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כאן.

🟧 למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן.