באיחור של עשור: בג”ץ דחה היום פה אחד את כל העתירות נגד הקמת הרכבל, ממתחם תחנת הרכבת הישנה בירושלים ועד לשער האשפות בעיר העתיקה, ועיר דוד. הקו יהיה באורך של 1.4 ק”מ עם ארבע תחנות, ובשעות השיא יוכלו לנסוע בו 3,000 נוסעים בשעה. הדרך פתוחה עכשיו, על עיריית ירושלים לבנות את הרכבל בתוך שנה, שכן הכנות התשתית כבר נעשו, ואני סומך על ראש העיר של ירושלים, משה ליאון, הטוב ביותר מאז טדי קולק, בלי שום ספק.
במדינה רגילה זו היתה ידיעה רגילה בהחלט, הרי כל מדינה רוצה לקדם את עצמה, אך לא כאן.
במשך עשור שלם “עמותות” פרוגרסיביות במימון אירופי, וכמובן גרמני, נלחמו בארסיות רבה נגד הפרוייקט, מסיבה אחת: הוא יאחד את ירושלים. כיוון שהן מנועות מלטעון את האמת, הן השתמשו בטיעונים הזויים כמו איכות סביבה, ירוק, טומאת מתים, גייסו את “עיתון” השקר נ”י טיימס, ומה לא. יש רכבלים בהרבה ערים גדולות במערב (ראו בהמשך), אבל פה – אסור. אלה עמותות כמו “עמק שווה”, “עיר עמים” ואחרות, יחד עם “עיתון” הטרולים ששמו מתחיל באות ה’.
במשך שנים עמותות זרות אלה הטריחו ועיכבו את הפרוייקט, כפי שניסו למנוע את: כביש 6, את הגז שלנו, את כביש בגין בירושלים, את הרכבת הקלה בירושלים, את גדר הבטחון, את נתיבי איילון, את חוק יסוד: הלאום, את הרכבת תל אביב – ירושלים, והבניה ברחבי הארץ. הייתם מתארים לעצמכם את ישראל ללא הפרוייקטים הקריטיים האלה?
לאחרונה נגרמו תבוסות כבדות ל”עמותות” בשורה של בג”צים תקדימיים: חוק יסוד: הלאום, שכל העתירות נגדו טואטאו לפח האשפה של ההיסטוריה; פינוי מאות מסתננים ערבים מהעיר המקראית יוטה (אין להשתמש עוד בשמה הערבי, “יטא”. העיר יוטה נזכרת בתנ”ך פעמיים, והיא היתה עיר יהודית גדולה ומשגשגת במשך מאות שנים); בינוי שכונת שמעון הצדיק בירושלים; הבעלות היהודית על בתי המלון פטרה (שנבנה בידי יהודים) וניו אימפריאל בעיר העתיקה (יש לשנות את שמם לשמות עבריים), ועוד.
ולכן, העמותות הזרות מצליחות לעכב, אך לא למנוע, אלא שבינתיים העלויות הן אדירות, וכך גם הנזקים המצטברים מאי בנייה, ועל ממשלת ישראל לתבוע עכשיו את עלות אובדן השנים מאותן עמותות. לא יכול להיות שכל אחד יעכב פרוייקטים לאומיים במשך עשור שלם, ועוד במימון מדינות זרות, ולא ישא בתוצאות המשפטיות והכספיות. יש להפסיק את “שיטת מצליח” הזו של העמותות.
ראו את המאבק שלנו לאורך עשור שלם בנושא הזה:
באחד במאי 1936 פרסם ברל כצנלסון, ממנהיגיה ההיסטוריים של תנועת העבודה, מאמר בעיתון “דבר”, בו יצא נגד הפרוגרסיבים היהודים (“ברית שלום” ודומיהם), שתמכו ב”מרד הערבי”: “היש עם בעמים אשר מי מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?”
המשומד האוטו-אנטישמי אוטו ויינינגר, אפיין את זה עוד קודם.
בעוד כמה שנים אף אחד לא יבין איך חיינו בלי נתיב התחבורה הקריטי הזה לקודשי ישראל, שכן הדרך לכותל ולעיר דוד כיום היא כמעט בלתי אפשרית ברכב, ומחייבת הקפה של העיר העתיקה, פקקים, עצבים, והעדר חנייה. ברגל זה עוד יותר קשה, עם מסלול ארוך משער יפו, שאינו קל למבוגרים ולבעלי נכויות, ובחלקו הוא גם צר ומסוכן.
בנוסף, וזה רווח כפול, הקו הזה גם יהיה אטרקציית חובה לתיירים, ויכניס כסף רב למדינת ישראל. כל כך הרבה יתרונות.
לאירופים המממנים את עמותות הרוע (הם קוראים את ג’יפלאנט) אני אומר: חבל על כספי משלמי המיסים שלכם. עם ישראל חזר לארצו, ושום כסף שלכם לא ישנה את זה. בשעה שאתם עוד הייתם על העצים ביערות אירופה, ירושלים כבר היתה בירת העם היהודי.
קו הרכבל בלונדון. בירושלים זה יהיה הרבה יותר יפה:
12 שנים אחרי החזון שלנו – “הו מלך המונסון”, הציר האסטרטגי הודו, האמירויות, ישראל – הוא המוביל באסיה?
באוקטובר 2014 שרטטנו כאן את החזון, שנראה אז רחוק, לברית בין הודו לישראל, וכיום אנחנו קוטפים את הפירות? מה ידוע על היחסים בין שתי המדינות, הסכמי הבטחון המשותפים, והאם יחד עם האמירויות זהו הציר האסטרטגי החשוב ביותר כיום ביבשת אסיה? ישראל מזנקת:וכך סיימנו את המאמר החזוני שלנו מאוקטובר 2014, שמתממש:10 המעבר למוקשה: איזו עלייה ארוכה ואיטית עשינו עם הודו, ובכמה קאסטות כבר...
קרא עודהאמריקאים נמלטים: האם “סוריה” על סף פיצוץ?
עם בריחת האמריקאים משם, האם המצב בסוריה מתקרב לפיצוץ, להתלקחות משמעותית נוספת, ואולי אפילו למלחמת אזרחים חדשה? מהן הסיבות לזינוק המתח במשטר שיצרה שם אל-קאעדה בהנהגתו של אבו מוחמד אל-ג'ולאני? כמה נסיונות היו כבר לרצוח אותו, והאם זה מחייב אותנו לפריסה צבאית רחבה יותר? האם שבטים בדואים נודדים לאיזור שלנו, ומאיימים על גבולנו? "מה שעבר הוא רק פרולוג" (פתח דבר), שיקספיר,...
קרא עודהכלכלה מזנקת “מעל למצופה”? הנתונים, איך, ומה עכשיו?
הכלכלה בישראל זינקה ב- 4% ברבעון הרביעי של 2025, ולכן הצמיחה בכל השנה "הפתיעה את הכלכלנים". הגרפים שלנו, איך זה קרה, ומה צפוי בשנת 2026? האם אנחנו המשק הגמיש ביותר בעולם, ומודל לאחרים? האם הבורסה צפויה להמשיך ולעלות בישראל? והאם נעבור כבר השנה את התוצר GDP של 700 מיליארד דולר? מאמר עם ערך, לחברי מועדון ג'יפלאנט, שצפה מראש את הזינוק, כבר לפני...
קרא עוד

























