איראן השתלטה היום על מרכז השלטון בבגדאד, גירשה את הפוליטיקאים והבכירים, צרה על בית ראש הממשלה, וכפתה את רצונה עליו. זו הפיכה שלטונית, ומעכשיו איראן שולטת בבגדאד, זה הוכח. המהלך עובר בחוסר אונים אמריקאי מכמיר לב ומרתיח. טוב, שר החוץ עסוק עם העם המומצא, אין לו זמן למהלך מבהיל של טהראן.
האירועים החלו בבוקר, כאשר ראש הממשלה השיעי של ממשלת בגדאד, מוסטפא כאט’מי, הורה לעצור בכיר במיליצית השיעית “ההתקהלות העממית”, המונה עשרות אלפי חיילים מיומנים. זאת, לאחר שהמיליציות השיעיות הרגו אתמול שני מפגינים במרכז בגדאד (במאמר הקודם שלנו).
בתגובה, טהראן הורתה למיליציות שלה, כולל טנקים, לחדור אל “האיזור הירוק”, שם יושב השלטון בבגדאד, ולכבוש אותו. הטנקים נכנסו, והשתלטו על האיזור, בו נמצאת גם השגרירות האמריקאית. הפוליטיקאים והפקידים המקומיים נמלטו בבהלה. החיילים השיעים צרו על ביתו ראש הממשלה, שנאלץ להורות על שחרור הבכיר. ההשתלטות על איזור המימשל והשלטון:
הכוחות הכפופים לאיראן נכנסים ללא יריה אחת לאיזור השלטון בבגדאד. איפה סדאם חוסין, כשצריכים אותו? אה, האמריקאים הפילו אותו. הצבא הזה, הכפוף לאיראן – נכנס לאיזור השלטון בבגדאד:
כאמור, בכיר המיליציות, קאסם מוצלח, שוחרר, ומעכשיו זו שליטה איראנית בבגדאד, למרות שהמיליציות התפנו ממרכז העיר לאחר מהלך הכוח. ואיפה “הצבא העיראקי”? נעלם מהשטח בזמן הפלישה. אותו מוצלח הוא האחראי על שיגור הרקטות לעבר הבסיסים האמריקאיים ב”עיראק”, במיוחד עין אלאסד.
לאחר שהשיגו את השחרור, פרצו חברי המיליציות השיעיות בסיסמתם האהובה, הלועגת לראש ממשלת עיראק, מוסטפא כאט’מי: “יא כאט’מי, יא זבאלה, יא מפקד הכייסים” (בערבית זה חרוז: يا كاظمي يا زباله, يا قائد النشاله):
בתוך חודשים ספורים איפשרו “הדמוקרטים” לאיראן לבצע זעזועים אדירים, כולל ברצועת עזה ובירושלים. היה והאמריקאים יממשו את תוכניתם להפשיר לאיראן מאות מליארדי דולרים, האיזור הזה כולו, ובכלל זה אירופה – יבערו. חוסר תפקוד אמריקאי כזה ראינו רק בימי ברק חוסיין אובמה. הזהרנו מזה שוב ושוב, אך הזעזועים מתגברים. האם אתם זוכרים שלפני כמה חודשים כתבתי לכם להדק את החגורות, לקראת הזעזועים שיגיעו?
על ההפגנות שקדמו למהלך הכוח האיראני, כתבנו כאן הבוקר:
במקביל, נמשכות בבגדאד ובערים נוספות ההפגנות העממיות השיעיות נגד המיליציות האיראניות, ומספר ההרוגים עולה, מהיום:
ח ד ש: עלה המאמר החדש והנרחב של ד”ר גיא בכור, מאמר מסידרת החשיבה האסטרטגית:
