מאת ד”ר גיא בכור

לעיתים קרובות אנו קוראים או שומעים על סיפורים מסמרי שיער שמתרחשים לבנים צעירים. קחו, למשל, את הסיפורים האלה, על שני נערים ששמם מאקס ומוריץ, שבמקום לכוון את מוחותיהם הצעירים ללימוד יעיל, לעיתים קרובות גיחכו באופן מחריד על השיעורים ועל המורים שלהם. הביטו בראש הריק שלהם, לכל תעלול הוא תמיד מזומן. להקניט יצורים, לטפס על גדרות, לגנוב תפוחים, אגסים וחבושים, אך אוי ואבוי, סופם עוד יגיע, עצוב וקודר! 

כך פתח הסופר והמאייר הגרמני וילהלם בוש את סיפרו על שני הפרחחים, מאקס ומוריץ, בשנת 1865. קומדיה אפלה בסגנון הגרמני, המשעשע אך גם המבהיל, בסגנון האחים גרים. מתחיל משעשע וחביב, נגמר מבהיל וקודר. סיפורם של השניים הוא חלק מן התרבות הגרמנית, הגאה בו עד למאוד.

גרמניה, המנוע הכלכלי של “האיחוד האירופי”, שכל כך הרבה מספרים לנו בתקשורת “הישראלית” בשיבחה, הגיעה בחודשים האחרונים להישג בינלאומי: רמת הילודה בה היא הנמוכה ביותר בעולם כולו, נמוכה אף מרמת הילודה היפנית. על פי נתוני הממשלה הגרמנית, ובמחקר מקיף שביצע “מוסד הכלכלה העולמית” בהמבורג (HWWI), מספר הלידות לאלף תושבים נפל ב- 2014 בגרמניה ל- 8.2, וב- 2015 ל- 8 ילדים לאלף תושבים, כשאפילו ביפן אחוז הילודה הוא 8.4 לאלף תושבים. בפורטוגל המספר הוא 9 ילדים, באיטליה 9.3 אך בצרפת ובבריטניה המספר עומד על 12.5, רק בשל ההגירה המוסלמית המואצת לשם.

בשל כך מצפה הממשלה הגרמנית שהאוכלוסיה תתכווץ מ- 81 מליון תושבים ל- 67 מליון עד שנת 2060, וקרן המטבע העולמית צופה שהחל מ- 2020 תהיה הקריסה הדמוגרפית בגרמניה מואצת ומהירה, אף יותר
מזו היפנית. ממשלת גרמניה מנסה לפתות צעירים ללדת יותר, באמצעות קצבאות רווחה נדיבות, אך ללא הועיל, המספרים ממשיכים לצנוח, והם יירדו אל מתחת ל- 8 ילדים.

                           
הקו הכהה – הנפטרים בגרמניה. הקו הבהיר- הלידות.

בגרף שלהלן אנו רואים את הקריסה הדמוגרפית ההולכת ומתרחבת בגרמניה, שעולה אפילו על הקריסה הדמוגרפית הרוסית: הזינוק הכלכלי בשנות הששים והשבעים גרם למלכודת הדמוגרפית, ממנה אין התאוששות עד היום, כאשר החל משנת 1972, מספר הפטירות עולה על מספר הלידות. קריסה נוספת בילודה נרשמת החל משנת 1996, כאשר כיום הנתונים הם הגרועים ביותר, וזה ממשיך לרדת.

שני הילדים הקונדסים קושרים ביחד כמה קרומי לחם, ומניחים את המלכודת בחצרה של האלמנה פראו טובטס. התרנגולות זללו את הקרומים, הסתבכו בחוטים, התעופפו באויר בבהלה, ונתלו על העץ הסמוך. 

על עץ הנה הן משתלשלות, ביסורי החנק. וצווארן ארוך יותר ויותר, וכך גם פרפורי גסיסה שלהן. 

כתוצאה מכך מתרחבים לאט לאט מי שמכונים בגרמניה “כיסי יאוש”, בעיקר במזרח, אך לא רק.
מדובר בסחרור של עיירות וערים שמתרוקנות מצעירים, ובעקבות כך חנויות נסגרות, רופאים פורשים ואין חדשים, והתחבורה הציבורית פוחתת. בתוך מספר שנים ערים וכפרים עלולים פשוט להיסגר, באין אוכלוסיה. יש כבר מספר ערים בסכסוניה בברנדנבורג ופומראניה שתושביהן מהרהרים בתוכניות לנטוש, ולבסוף לסגור את הערים, כמו שקרה בדטרויט. פעם דבר כזה לא היה עולה בראשו של איש בגרמניה, היום זו מתחילה להיות מציאות.

בנאום שנשאה השנה בדאבוס, הזהירה הקנצלרית אנגלה מרקל שגרמניה תפסיד ששה מליון עובדים בתוך 15 שנים, בתחילה באופן איטי, כמו עכשיו, ואז בצניחה חופשית בבת אחת, ואם אין עובדים, אין
כלכלה.

בשל התכווצות האוכלוסיה, התוצר לנפש בגרמניה עלה בשנים האחרונות, אך הוא צפוי לרדת בכעשרה אחוזים כבר בשנים הקרובות. ירידה במספר התושבים מעלה באופן מלאכותי את התוצר לנפש, אך לאחר כמה שנים מגיעה הנחיתה, עם בריחה של הון אנושי ויצירתיות.

לצפות ברצף בקריקטורות של מושיק גולסט


כוחה של המשפחה, שפעם היתה הגורם המניע של הכלכלה הגרמנית, מתכווץ אף הוא שנה אחר שנה: ואם בשנת 1960 מספר הזוגות שנישאו היה 9.5 לכל 100,000 איש, המספר עומד כיום על 4.8 בלבד. החשש הוא שבקרוב המספר הזה עלול לצנוח לפחות מ- 4. את הקנצלרית מרקל הנתון הזה מפחיד מאוד, אך למרות הפצרותיה, התא המשפחתי הולך ומתפורר, ולכך יש השלכות אדירות על הרגלי הקנייה הגרמניים.   

האלמנה מוכת הצער הולכת לבשל את התרנגולות, שמתו בנסיבות אכזריות. 

דרך הארובה עכשיו בהנאה, השובבים דגים את האוצר המפתה. בעוד האלמנה פראו טיבטס נמצאת במרתף לרגע, מאקס במחשבה תחילה, את שורת התרנגולות דג בחכה ארוכה ארוכה.

אחוז הצעירים נופל, ואחוז הזקנים והקשישים מזנק: על פי מחקר ה- HWWI אחוז התושבים בגיל העבודה בני 20-65 יצנח מ- 61% ל- 54% עד שנת 2030, ובכך תאוים כל שיטת הפנסיה במדינה, שכמו כל פנסיה בנויה על צעירים המממנים את הפורשים המבוגרים. תוחלת החיים במדינה צפויה לעלות ל- 88 לנשים ו- 84 לגברים עד שנת 2050, ולכן המבוגרים יהוו נטל כלכלי עצום, אולי בלתי ניתן לנשיאה בידי הצעירים. זה אומר משבר פנסיות וסחרור כלכלי מסוכן.

מצב זה מחייב את גרמניה לקלוט מאסות אדירות של מהגרים זרים, וכבר כיום יש עשרה מליון ילידי מדינות זרות בגרמניה, 12% מהאוכלוסיה, עם כחצי מליון תוספת זרים כל שנה. בלי זה התעשייה הגרמנית
לא תוכל להמשיך לתפקד. מעניין, נתוני הילודה הנמוכים כוללים כבר גם את הזרים, ולכן נתוני הילודה של הגרמנים המקוריים נמוכים להחריד.

אך כאן טמון המלכוד:

תוספת כה גדולה של מהגרים כל שנה, רובם מן העולם השלישי, רובם מוסלמים, מעוררת את השדים הלאומיים במדינה, ומפלגות הימין החזק רק הולכות ומתרחבות, וראינו את התופעה המתפשטת של הפגנות “פגידה”. רבים בגרמניה אינם רוצים עוד מהגרים, והמתח הזה ממשיך ומזנק בכל רחבי המדינה. כל זה אינו מבשר טובות ליהודים, שתמיד, איכשהו, הם נתפסים כ”זרים”.

השנה, לראשונה אי פעם בהיסטוריה הגרמנית, שידרו הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים את תפילות עיד אלפיטר המוסלמי בשידור חי ממסגד ליד מינכן. “האסלאם הוא כבר חלק מגרמניה”, אמרה הקנצלרית מרקל, ועוד כנסיה במדינה, בהמבורג, הפכה השנה למסגד. חילופי האוכלוסיות ברורים. 75% מן המוסלמים בגרמניה הם סונים, ו- 7% שיעים, והמתח בין הקבוצות כבר מורגש. הם ייבאו איתם לגרמניה את העוינות בת 1300 השנים.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

רק לאחרונה הודלפה בגרמניה רשימת האיזורים האסורים בכניסת המשטרה בגרמניה, על פי נתוני המשטרה עצמה. גרמניה גם הופכת לקן של אסלאם קיצוני, שחלק ממנו כבר מחובר לדאעש.

הדילמה היא באמת אכזרית:
אם לא יכניסו מאות אלפי מהגרים בשנה – הכלכלה תקרוס. ואם יכניסו – החברה עלולה לקרוס בגלים של מתח ואלימות, שמתחילים להיראות ברחבי המדינה, ואיתם הכלכלה. כך או כך, המדינה במלכוד.

זוהי דילמה שאנחנו פטורים ממנה: בעוד ההגירה המואצת לישראל (העלייה) מחזקת את המדינה כמדינת לאום, ההגירה המואצת לגרמניה מחלישה אותה ככזו.